נח"ת
נוער חובב תנ"ך
כל הפורומים
פורום - שאלות ותגובות
23.05.2010
ברוכים הבאים לפורום אתר נח"ת!
נשמח לשמוע תגובות, הערות, הארות וכל מה שיש לכם לומר!
הפורום לא נועד לתגובות אנונימיות - אנא הזדהו בשמכם בשעת הכתיבה,
וכן לא נועד לירידות אחד על השני או להודעות פוגעניות.
תגובות אנונימיות אישיות/לא שייכות/מעליבות - תמחקנה.
לעת עתה, כל המשתמשים בפורום עושים זאת בצורה נאותה. יישר כח!
אתם מוזמנים להכנס לקומונה -
היא המקום המתאים ביותר לדיונים, היא פתוחה לחברי הארגון, לחידוניסטים ולמעוניינים בכלל - אחרי הזדהות, ותקבל בברכה את כולם. כתובת הקומונה:
http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=23209
כדי להכנס לקומונה - יש להירשם לתפוז (אם אתם לא רשומים עדיין), ואז יש לשלוח בקשה הכוללת הזדהות (שם ומחוז) - ונאשר אתכם.
בתודה,
צוות האתר, ארגון נח"ת
נ"ב: הקישורים (מודעות גוגל) שמופיעים מעל הפורום לא באחריותנו, ואין אפשרות להסירם. הם שם כדי שנוכל להחזיק את האתר ללא תשלום.
הערות והארות: (2879 הודעות)
הוספת הודעה חדשה 
שלח אלי עותק מכל הודעת פורום חדשה ( 9 נרשמו )
שלום רב. אני מזמין את כולכם לאתר פרשת השבוע, המשלב מאמרים, חידודים סטטיסטיקות ועניני לשון על פרשת השבוע. האתר גדל מדי שבוע בשבוע.
http://www.פרשת-שבוע.com
לפעמים הקישור בעברי לא עובד אז תנסו גם 9ולא לפחד מהשם המוזר - זה תרגום של פרשת שבוע ) http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/
לפעמים הקישור בעברי לא עובד אז תנסו גם 9ולא לפחד מהשם המוזר - זה תרגום של פרשת שבוע ) http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/
בס"ד
1)ישנו רש"י מאוד ידוע על פרשת שלח לך שאומר "שלח לך לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח" יש עוד הרבה מקומות בתורה שבהם כתוב לך (לך לך,קח לך וכדו') ובכולם הציווי הוא ציווי מפורש מה שונה הלך הזה שכאן הקב"ה לא מצווה ואף לא בעד?
2)יש בפרשה פסוק וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ אבל הוא לא קרא לו כאן שכבר נאמר בספר שמות במלחמת עמלק:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה אז מתי משה קרא לו יהושע?
3)רש"י אומר שקרא לו יהושע "י'ה יושיעך מעצת המרגלים" אם הוא ידע על עצת המרגלים למה הוא שלח אותם?
יום טוב
1)ישנו רש"י מאוד ידוע על פרשת שלח לך שאומר "שלח לך לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח" יש עוד הרבה מקומות בתורה שבהם כתוב לך (לך לך,קח לך וכדו') ובכולם הציווי הוא ציווי מפורש מה שונה הלך הזה שכאן הקב"ה לא מצווה ואף לא בעד?
2)יש בפרשה פסוק וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ אבל הוא לא קרא לו כאן שכבר נאמר בספר שמות במלחמת עמלק:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה אז מתי משה קרא לו יהושע?
3)רש"י אומר שקרא לו יהושע "י'ה יושיעך מעצת המרגלים" אם הוא ידע על עצת המרגלים למה הוא שלח אותם?
יום טוב
1)רמב"ן אומר שחשוב לשלוח מרגלים כי אין לסמוך על הנס, ויתכן שזה באמת ציווי של ה'.
2)משה קרא ליהושע- יהושע לפני שכתב את התורה, ולכן יכול להיות, שכתב כבר במלחמת עמלק את השם יהושע, על אף שהוא לא באמת קרא לו כך כבר.
3) אני חושבת שמש לא באמת ידע על עצת המרגלים אבל דאג שמא זו תהיה תגובתם.
לכן גם רש"י אומר- שנסעו דרך הנגב ואח"כ עלו בהר- שיראו קודם את הדברים הפחות טובים ואח"כ את המשובח- כדי שיזכרו את המשובח.
בנוסף, יתכן שזה באמת היה ציווי ה' ולכן היה חייב לשלחם למרות החששות ולכן דאג שיראו את טוב הארץ, יקחו פירות טובים ויראו באחרונה את ההר- השבח של הארץ.
2)משה קרא ליהושע- יהושע לפני שכתב את התורה, ולכן יכול להיות, שכתב כבר במלחמת עמלק את השם יהושע, על אף שהוא לא באמת קרא לו כך כבר.
3) אני חושבת שמש לא באמת ידע על עצת המרגלים אבל דאג שמא זו תהיה תגובתם.
לכן גם רש"י אומר- שנסעו דרך הנגב ואח"כ עלו בהר- שיראו קודם את הדברים הפחות טובים ואח"כ את המשובח- כדי שיזכרו את המשובח.
בנוסף, יתכן שזה באמת היה ציווי ה' ולכן היה חייב לשלחם למרות החששות ולכן דאג שיראו את טוב הארץ, יקחו פירות טובים ויראו באחרונה את ההר- השבח של הארץ.
1)את יוצאת מנקודת הנחה שזה היה ציווי של ה' אבל ככל הנראה מפרשת דברים זה לא היה כך לפחות לא לגמרי
2)משה לא הוסיף בתורה אפילו אות אחת מדעתו!!!!!!!
3)לפי רש"י יוצא שהוא בהחלט ידע על עצת המרגלים
בכל אופן תודה על התשובות
יום טוה
2)משה לא הוסיף בתורה אפילו אות אחת מדעתו!!!!!!!
3)לפי רש"י יוצא שהוא בהחלט ידע על עצת המרגלים
בכל אופן תודה על התשובות
יום טוה
פסוק כ"ו "וילכו ויבאו" רש"י: הקיש הליכתם לביאתם לאמר מה ביאתם בעצה רעה אף הליכתם בעצה רעה.
כשהוא כתב את התורה כבר קראו ליהושע - יהושע, וה' הכתיב לו כך את הדברים. לא חייבים לומר שמשה הוסיף מדעתו...
אם אתה אומר שהם הלכו בעצה רעה קודם כל למה הוא שלח אותם שנית איך אתה אומר שכאשר נשלחו היו כשרים אתה חייב לומר שהרש"י של כולם אנשים מדבר לפני שבככל רצו לשלוח אותם ואז אתה נשאר אם השאלה של למה הוא שלח אותם?
ברור שרש"י מדבר על שינוי שמו של יהושוע רק כסימן למה שקרה אחר כך, זה לא מחייב שמשה ידע על זה.
בקשר לזה \למה משה שלח אותם אם הוא ידע - אולי הוא ידע שיקרה משהו יותר רע אם הוא לא ישלח אותם?
בקשר לזה \למה משה שלח אותם אם הוא ידע - אולי הוא ידע שיקרה משהו יותר רע אם הוא לא ישלח אותם?
לא קוראים את התנ"ך רק בקו ישר: 1, 2, 3 וכך הלאה לפי הסדר. לעתים התנ"ך רומז לך בצורה מפורשת שפרשה מסוימת כתובה שלא במקומה. למשל, פרק ד' בעזרא מדבר על ימי ארתחששתא ומרחיב בהם, למרות שהוא באמצע לדבר על כורש ודריוש שהיו לפניו. יש לזה סיבה ספרותית, אך כדי שתדע שזה לא מקומו הטבעי, הוא אומר לך במפורש את התאריך.
כך גם ברור שעשיית הפסח בספר במדבר אינה במקומה, משום שהספר כבר פתח בתאריך אחר שהיה אחרי עשיית הפסח.
וכך גם כאן: אולי הפרשה הזו לא במקומה? היא מניחה שאתה יודע מי זה יהושע, ולא רואה צורך להסביר לנו מיהו - בניגוד לפרשת העגל והמרגלים שבהם יש תיאור כלשהו כזה. יהושע הוא מצביא - דבר שאנו לא מכירים אח"כ. יותר מזה: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע"? למה להעביר את זה ליהושע? סביר להניח שזה בגלל שיהושע יחליף את משה והוא צריך לדעת שיש מלחמה לה' בעמלק; אך זה דבר שעוד לא יודעים! העם עוד לא חטא בעגל ובמרגלים, ואין סיבה לחשוב שהם לא בדרך לארץ עם משה בראשם!
זו קריאה ספרותית. קריאה ששמה לב לצורה שבה הדברים כתובים, ולא רק קוראת את הדברים כידיעה חדשותית שבאהא למסור עובדות היסטוריות. מאחורי כל צורת כתיבה בתנ"ך, סדר מאורעות, מבנה של פרק - מסתתרים הרעיונות המרכזיים של הפרק.
כך גם ברור שעשיית הפסח בספר במדבר אינה במקומה, משום שהספר כבר פתח בתאריך אחר שהיה אחרי עשיית הפסח.
וכך גם כאן: אולי הפרשה הזו לא במקומה? היא מניחה שאתה יודע מי זה יהושע, ולא רואה צורך להסביר לנו מיהו - בניגוד לפרשת העגל והמרגלים שבהם יש תיאור כלשהו כזה. יהושע הוא מצביא - דבר שאנו לא מכירים אח"כ. יותר מזה: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע"? למה להעביר את זה ליהושע? סביר להניח שזה בגלל שיהושע יחליף את משה והוא צריך לדעת שיש מלחמה לה' בעמלק; אך זה דבר שעוד לא יודעים! העם עוד לא חטא בעגל ובמרגלים, ואין סיבה לחשוב שהם לא בדרך לארץ עם משה בראשם!
זו קריאה ספרותית. קריאה ששמה לב לצורה שבה הדברים כתובים, ולא רק קוראת את הדברים כידיעה חדשותית שבאהא למסור עובדות היסטוריות. מאחורי כל צורת כתיבה בתנ"ך, סדר מאורעות, מבנה של פרק - מסתתרים הרעיונות המרכזיים של הפרק.
מה שהיה חשוב לי הוא רק להדגיש שהקריאה של הפסוקים צריכה להיות בתודעה שאנו עומדים מול יצירה ספרותית מתוחכמת ולא מול פרטי מעשיה גרידא...
אולי יהושע נקרא יהושע ב- "בחר לנו אנשים"- אולי כי גם שם ה' עזר ליהושע שיצליח במלחמה (עפ"י ידי משה המורמות).
שמתייחסת לדברי חז"ל כפשוטם, כאילו באמת משה ידע על עצת המרגלים קודם לכן, ובאמת התכוון לכך בקריאת שמו של יהושע.
אני כמעט ולא מכיר מדרש אחד שאתה לא יכול להקשות עליו קושיות פשוטות כאלה מפשטי המקראות. מדרשים לא נועדו באמת להסביר פרטים בסיפור.
אני כמעט ולא מכיר מדרש אחד שאתה לא יכול להקשות עליו קושיות פשוטות כאלה מפשטי המקראות. מדרשים לא נועדו באמת להסביר פרטים בסיפור.
ומרצי -
אסתי מוסרת שלא תתעצלי. תני לה את הכפיות (דרך אבא שלך אולי) לכמה זמן כדי לסרוק ולהחזיר...
ובספריה של מכללת הרצוג גם ישמחו לעותק, מן הסתם...
אסתי מוסרת שלא תתעצלי. תני לה את הכפיות (דרך אבא שלך אולי) לכמה זמן כדי לסרוק ולהחזיר...
ובספריה של מכללת הרצוג גם ישמחו לעותק, מן הסתם...
ביום ראשון (ואולי גם שני) הקרוב, כ"א (כ"ב) אב, בעז"ה ממינים את המבחנים של חידון התנ"ך למבוגרים וקובעים מי עולה. צריך עזרה. מי שיכול לבוא לבניין משרד החינוך ברחוב דבורה הנביאה (כמו בפעם הקודמת)-נשמח מאוד.
תודה רבה!
תודה רבה!
מי שיכול לבוא למשרד החינוך בירושלים רחוב דבורה הנביאה (כמו בפעם הקודמת) לעזור למיין את חידוני התנ"ך למבוגרים. ביום ראשון הקרוב,כ"א אב (ואולי גם ביום שני)
תודה רבה!
תודה רבה!
לעיתים ישנה לכאורה סתירות בין הכתוב בנביאים ראשונים לבין דברי הימים לדוג': אחר שדוד המלך ספר את עם ישראל בספר שמואל אחד האופציות היא 7 שנים רעב ובספר ד"ה 3 שנות רעב
מדוע?
מדוע?
יש למישהו הקלטה של החידון העולמי של שנת תשס"ט.
באתר של הערוץ הראשון זה לא פועל,והם לא ששים לשנות את המצב.כל האתרים האחרים שמצאתי גם לא פועלים.
ב-youtube אפשר למצוא רק את השלב האחרון של ראש בראש.
בתודה מראש מיכה
באתר של הערוץ הראשון זה לא פועל,והם לא ששים לשנות את המצב.כל האתרים האחרים שמצאתי גם לא פועלים.
ב-youtube אפשר למצוא רק את השלב האחרון של ראש בראש.
בתודה מראש מיכה
מן הראוי שמישהו יכתוב את זה...
היה סמינריון אדיר, עם שיעורים מעניינים ומגוונים, סחטיין על מגוון הגישות!, תנאים טובים במיוחד (זה נחת? בטוח?) ובקיצור-כל הכבוד! תודה רבה להנא"ר, ועדת בקורת, ועמותת (זה המונח?) תלתן על כל ההשקעה והעבודה!
היה סמינריון אדיר, עם שיעורים מעניינים ומגוונים, סחטיין על מגוון הגישות!, תנאים טובים במיוחד (זה נחת? בטוח?) ובקיצור-כל הכבוד! תודה רבה להנא"ר, ועדת בקורת, ועמותת (זה המונח?) תלתן על כל ההשקעה והעבודה!
היה נפלא!;) שיעורים טובים ומעניינים.
היה למרצים גם הומור נחמד, אבל היה נראה שרק אני נהנה מזה..:)...
בכל מקרה! היה ממש טוב!
אה, ובנות- רואות שלא רק בנים יכולים להעביר שיעורים טובים?;) אז יאללה! 'חת שתיים!:)...
היה למרצים גם הומור נחמד, אבל היה נראה שרק אני נהנה מזה..:)...
בכל מקרה! היה ממש טוב!
אה, ובנות- רואות שלא רק בנים יכולים להעביר שיעורים טובים?;) אז יאללה! 'חת שתיים!:)...
היה נפלא!;) שיעורים טובים ומעניינים.
היה למרצים גם הומור נחמד, אבל היה נראה שרק אני נהנה מזה..:)...
בכל מקרה! היה ממש טוב!
אה, ובנות- רואות שלא רק בנים יכולים להעביר שיעורים טובים?;) אז יאללה! 'חת שתיים!:)...
היה למרצים גם הומור נחמד, אבל היה נראה שרק אני נהנה מזה..:)...
בכל מקרה! היה ממש טוב!
אה, ובנות- רואות שלא רק בנים יכולים להעביר שיעורים טובים?;) אז יאללה! 'חת שתיים!:)...
וחלק מהמעבירים (בעיקר המעבירות) היו קצת היפראקטיביות... =)
אין ספק שהיה מעולה.
בכל מקרה- אני לא חושבת שהבנות באמת חושבות ששיעורים של בנות שווים פחות, אבל זה תירוץ מצוין למה לא להעביר... אימצתי ;-)
אין ספק שהיה מעולה.
בכל מקרה- אני לא חושבת שהבנות באמת חושבות ששיעורים של בנות שווים פחות, אבל זה תירוץ מצוין למה לא להעביר... אימצתי ;-)
(כן, זה בעקבות ימי העיון...)
אם כל מטרת הגאולה ברות היא להקים את שם המת למה עובד לא נקרא על שם מחלון?
אם כל מטרת הגאולה ברות היא להקים את שם המת למה עובד לא נקרא על שם מחלון?
כשהתורה אומרת:וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת
אין הכוונה שיקראו לו בשם אחי אביו אלא שהוא יקום על שם אחי אביו כלומר הוא יהיה הממשיך של אחי אביו וחייבים לפרש כך כיוון שנוהגים שלא לקרוא לבן על שם אדם שנפטר בגיל צעיר ר"ל
מקווה שהבארתי את עצמי מספיק
אין הכוונה שיקראו לו בשם אחי אביו אלא שהוא יקום על שם אחי אביו כלומר הוא יהיה הממשיך של אחי אביו וחייבים לפרש כך כיוון שנוהגים שלא לקרוא לבן על שם אדם שנפטר בגיל צעיר ר"ל
מקווה שהבארתי את עצמי מספיק
אבל ההוכחה אינה הוכחה. זה שנוהגים כיום שלא לקרוא בשם ע"ש מישהו שמת צעיר, לא מחייב את התנ"ך...
עד כמה שידוע לי בתימן היו קוראים לאדם בשם שלו ובשם אביו, לדוגמה לסבא שלי קרוא שלום יעקב (יעקב לא היה השם שלו אבל ככה קראו לו).
יכול מאוד להיות שגם בזמן התנ"ך השתמשו בשיטה הזאת או במשהו דומה במקום בשמות משפחה, ואז זה מסתדר.
יכול מאוד להיות שגם בזמן התנ"ך השתמשו בשיטה הזאת או במשהו דומה במקום בשמות משפחה, ואז זה מסתדר.
בייבום- כשמדובר על "על שם אחיו יקרא" זה לא ששמו של הילד יהיה מחלון (במקרה ממנו התחלנו למשל) אלא שהבן יחשב כממשיך של מחלון. כלומר יקרא על שמו במשמעות- עובד בן מחלון, או עובד המחלוני. והוא מקבל גם את נחלת מחלון ולא נחלת בועז.
על פי זה עדיין יש קושיא, אך ניתן לפרש שברשימת השושלת נכתב על פי שושלת ביולוגית עניינית, לעומת מקרה בו היה מוצג לנו עובד באיזה סיפור, שאז היה מוצג כפי שנקרא- ממשפחת מחלון...
כך נראה לי...
על פי זה עדיין יש קושיא, אך ניתן לפרש שברשימת השושלת נכתב על פי שושלת ביולוגית עניינית, לעומת מקרה בו היה מוצג לנו עובד באיזה סיפור, שאז היה מוצג כפי שנקרא- ממשפחת מחלון...
כך נראה לי...
לא התכוונתי למה לעובד לא קוראים מחלון (אם כי גם זו שאלה מעניינת- אתם יכולים לכתוב על זה מאמר לכפית... ;-) ) אלא למה עובד לא נחשב לבנו של מחלון, ותודה לאביעד על התשובה...
שבוע טוב!
שבוע טוב!
לאיזה עניין הוא לא נחשב בנו של מחלון? הרי הוא יורש אותו, והוא הבן של אשתו, ובועז לקח את רות כדי להקים שם המת על נחלתו...
למעשה יכול להיות שבגלל זה נראה כביכול שנעמי היא אמו - כי הוא מחליף את בנה...
למעשה יכול להיות שבגלל זה נראה כביכול שנעמי היא אמו - כי הוא מחליף את בנה...
הוא לא "נחשב" בנו של בועז. הוא פשוט באמת בנו של בועז... עם כל הרעיון היפה של הגאולה, עובד יישאר בנו של בועז. אבל הוא יירש את שדהו של מחלון - וירושה זו הרי הדרך הרשמית לזכרון שם המת 'על נחלתו'. אם אין למישהו יורשים - לא זוכרים אותו. אם יש - זוכרים...
בתחילת פרק יז' ביהושע מפרטים את בני מנשה הנותרים (אביעזר אשריאל חפר וכו').
לאחר מכן כתוב על צלפחד שהיה בן חפר שהיה בן גלעד בן מכיר בן מנשה. אז כשכתוב "בני מנשה"- גם אם הכוונה היא לצאצאי מנשה- אז בנים של מי הם היו?
האם כולם, כמו חפר, היו בניו של גלעד?
ואם כולם היו בניו של מנשה עצמו, אז בן מי היה חפר?
לאחר מכן כתוב על צלפחד שהיה בן חפר שהיה בן גלעד בן מכיר בן מנשה. אז כשכתוב "בני מנשה"- גם אם הכוונה היא לצאצאי מנשה- אז בנים של מי הם היו?
האם כולם, כמו חפר, היו בניו של גלעד?
ואם כולם היו בניו של מנשה עצמו, אז בן מי היה חפר?
סתם, מצטער שלא עניתי עדיין.. רק עכשיו היה לי תנ"ך כדי להבין את השאלה...;)
אם תסתכל בפרשת פנחס (במדבר פרק כו, כט-לג) תוכל לראות שכל אלה המתוארים פה מיוחסים שם כבנים של גלעד.
אם תסתכל בפרשת פנחס (במדבר פרק כו, כט-לג) תוכל לראות שכל אלה המתוארים פה מיוחסים שם כבנים של גלעד.
מה שאמרת(או בעצם פרשת פנחס) לא כ"כ מסתדר עם מה שכתוב בדבה"י ז, יד-כ.
שם בכלל נראה שלא כל החמישה היו בנים של אותו אדם (תסתכל שם). בכלל כתוב ששכם הוא הבן של שמידע ולא שהם אחים, כמו שכתוב ביהושע.
אולי צריך להסביר אצלנו שהכוונה לצאצאי מנשה באופן כללי למשפחותם, אבל זה לא עונה על הסתירה שזה יוצר בין פרשת פנחס לאמור בדבה"י.
תודה.
שם בכלל נראה שלא כל החמישה היו בנים של אותו אדם (תסתכל שם). בכלל כתוב ששכם הוא הבן של שמידע ולא שהם אחים, כמו שכתוב ביהושע.
אולי צריך להסביר אצלנו שהכוונה לצאצאי מנשה באופן כללי למשפחותם, אבל זה לא עונה על הסתירה שזה יוצר בין פרשת פנחס לאמור בדבה"י.
תודה.
אבל אמנם אני חושב שצריך להיזהר עם הנאמר שם, אבל דברי הימים מבולבל מאוד וקורה הרבה שיש שם סתירות עם ספרים אחרים.
הספר הרי לא באמת מביא את כל התולדות. הרי גם שמה אין את כל השמות המוזכרים אצלנו. ולא לגמרי ברור מה קורה שם... יכול להיות שהיו כמה אשריאלים וכמה שכמים. אבל כתובים רק חלקם בדברי הימים.
לא בטוח שאפשר להקשות ממנו.זה כמו להקשות מתוספות לתוספות.;)
אבל תראה, אני לא מספיק מבין בזה, נראה לי שלנריה קליין יהיה מה לומר בעניין...;)
הספר הרי לא באמת מביא את כל התולדות. הרי גם שמה אין את כל השמות המוזכרים אצלנו. ולא לגמרי ברור מה קורה שם... יכול להיות שהיו כמה אשריאלים וכמה שכמים. אבל כתובים רק חלקם בדברי הימים.
לא בטוח שאפשר להקשות ממנו.זה כמו להקשות מתוספות לתוספות.;)
אבל תראה, אני לא מספיק מבין בזה, נראה לי שלנריה קליין יהיה מה לומר בעניין...;)
הוא אחד הסתומים... גם בלי להשוות עם ספרים אחרים, הרשימה הזו קשה להבנה.
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה" - מי ילדה?
" פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" - אז מי זה אשריאל, ומי ילד אותו?
"וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים" - מי אלה, ולמה הוא לקח להם אשה (והאם הכוונה שלקח אשה מהם או שלקח אשה בשביל שהם ישאו אותה - דבר מוזר ביותר).
"וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה" - אחותו של מכיר? ועוד מעט נגלה שהיא בכלל אשתו...
"וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד, וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת" - השני? אז מי הראשון? המלבי"ם כאן טוען, למיטב זכרוני, שצלפחד כאן הוא אשתו של מכיר או של שופים...
"וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת-מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ, וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ" - אז מעכה היא עכשיו אשת מכיר?
"וּבָנָיו, אוּלָם וָרָקֶם" - בניו של פרש או של שרש?
"וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן; אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד, בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה" - גלעד? הרגע אמרו לנו שכל אלה צאצאי מכיר מפרש או שרש!
"וַאֲחֹתוֹ הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת-אִישְׁהוֹד וְאֶת-אֲבִיעֶזֶר וְאֶת-מַחְלָה" - אחותו של גלעד? של מכיר? של מישהו אחר? ומי בעלה? ומה זה 'המולכת'?
"וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" - מי זה שמידע - שלא שמענו עליו למעלה?
כל זה עוד איכשהו בסדר, אבל כשמשווים לרשימות המוכרות בבמדבר...
אז לסתירות אין לי תרופת פלא, אלא כמה ווארטים כתובים שאני צריך למצוא. אבל לגבי העובדה שיש כאן בנים למנשה או למכיר או לגלעד שלא מוכרים לנו ממקומות אחרים, אין זה צריך להפתיע. ברור שהיו למכיר עוד בנים מלבד גלעד, כי כתוב "למכיר משפחת המכירי, ומכיר הוליד את גלעד - לגלעד משפחת הגלעדי". אם היה לו רק את גלעד, ויש משפחת הגלעדי, אז מי משתייך למשפחת המכירי? אלא ודאי שהיו אחרים שלא היו חשובים או רבים מספיק כדי להיחשב בפני עצמם, ונחשבו תחת מכיר.
זה פותר את בעיית דברי הימים, ששמות שנראים כסותרים כי לא הכרנו אותם, יכולים להיות בנים ישירים של מנשה (אשריאל) או של מכיר (פרש, שרש ואולי עוד) שנכללים למשפחת המכירי או הגלעדי.
בנוסף, זה אולי מסביר יותר טוב את הפסוקים ביהושע:
לכאורה מספר במדבר נראה שאביעזר, חלק וכו' הם כל בני מכיר, ואם הם נחלו בארץ כנען, אז מי אלה בני מכיר שקיבלו בגלעד? אלא שוודאי מדובר בבנים שלא נרשמו שמותיהם.
אם כן, בני מכיר קיבלו בעבר הירדן, ובני מכיר הנותרים (אביעזר וכו') נחלו בארץ כנען.
כך נפלו חבלי מנשה עשרה: אביעזר, חלק, אשריאל, שכם ושמידע - חמישה, ולחפר היה את צלפחד ולו 5 בנות, שקיבלו 5 חלקים. יחד 5+5=10.
לגבי הביטוי 'בני מנשה' - ברור שאין הכוונה דווקא לצאצאים ישירים של מנשה האיש, אלא לבני שבט מנשה, כמו בני דן (והיה לו רק בן אחד...), בני יהודה ועוד.
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה" - מי ילדה?
" פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" - אז מי זה אשריאל, ומי ילד אותו?
"וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים" - מי אלה, ולמה הוא לקח להם אשה (והאם הכוונה שלקח אשה מהם או שלקח אשה בשביל שהם ישאו אותה - דבר מוזר ביותר).
"וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה" - אחותו של מכיר? ועוד מעט נגלה שהיא בכלל אשתו...
"וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד, וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת" - השני? אז מי הראשון? המלבי"ם כאן טוען, למיטב זכרוני, שצלפחד כאן הוא אשתו של מכיר או של שופים...
"וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת-מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ, וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ" - אז מעכה היא עכשיו אשת מכיר?
"וּבָנָיו, אוּלָם וָרָקֶם" - בניו של פרש או של שרש?
"וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן; אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד, בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה" - גלעד? הרגע אמרו לנו שכל אלה צאצאי מכיר מפרש או שרש!
"וַאֲחֹתוֹ הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת-אִישְׁהוֹד וְאֶת-אֲבִיעֶזֶר וְאֶת-מַחְלָה" - אחותו של גלעד? של מכיר? של מישהו אחר? ומי בעלה? ומה זה 'המולכת'?
"וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" - מי זה שמידע - שלא שמענו עליו למעלה?
כל זה עוד איכשהו בסדר, אבל כשמשווים לרשימות המוכרות בבמדבר...
אז לסתירות אין לי תרופת פלא, אלא כמה ווארטים כתובים שאני צריך למצוא. אבל לגבי העובדה שיש כאן בנים למנשה או למכיר או לגלעד שלא מוכרים לנו ממקומות אחרים, אין זה צריך להפתיע. ברור שהיו למכיר עוד בנים מלבד גלעד, כי כתוב "למכיר משפחת המכירי, ומכיר הוליד את גלעד - לגלעד משפחת הגלעדי". אם היה לו רק את גלעד, ויש משפחת הגלעדי, אז מי משתייך למשפחת המכירי? אלא ודאי שהיו אחרים שלא היו חשובים או רבים מספיק כדי להיחשב בפני עצמם, ונחשבו תחת מכיר.
זה פותר את בעיית דברי הימים, ששמות שנראים כסותרים כי לא הכרנו אותם, יכולים להיות בנים ישירים של מנשה (אשריאל) או של מכיר (פרש, שרש ואולי עוד) שנכללים למשפחת המכירי או הגלעדי.
בנוסף, זה אולי מסביר יותר טוב את הפסוקים ביהושע:
לכאורה מספר במדבר נראה שאביעזר, חלק וכו' הם כל בני מכיר, ואם הם נחלו בארץ כנען, אז מי אלה בני מכיר שקיבלו בגלעד? אלא שוודאי מדובר בבנים שלא נרשמו שמותיהם.
אם כן, בני מכיר קיבלו בעבר הירדן, ובני מכיר הנותרים (אביעזר וכו') נחלו בארץ כנען.
כך נפלו חבלי מנשה עשרה: אביעזר, חלק, אשריאל, שכם ושמידע - חמישה, ולחפר היה את צלפחד ולו 5 בנות, שקיבלו 5 חלקים. יחד 5+5=10.
לגבי הביטוי 'בני מנשה' - ברור שאין הכוונה דווקא לצאצאים ישירים של מנשה האיש, אלא לבני שבט מנשה, כמו בני דן (והיה לו רק בן אחד...), בני יהודה ועוד.
אתה מתכוון לצאצאי מכיר? כי הרי הם לא היו ממש בנים שלו, כמו שכתוב ב'במדבר'...! הם היו בני גלעד.
כשכתוב 'בני X' הכוונה לצאצאיו, תמיד. לפעמים צאצאים ישירים, אבל לרוב לא.
בני מכיר שאינם מהשישיה הכתובה בבמדבר הם צאצאיו מבניו הנוספים (אולי הצטרפו יחד איתם בני מנשה אחרים, אם אכן אשריאל בדברי הימים הוא בן נוסף של מנשה).
בני מכיר שאינם מהשישיה הכתובה בבמדבר הם צאצאיו מבניו הנוספים (אולי הצטרפו יחד איתם בני מנשה אחרים, אם אכן אשריאל בדברי הימים הוא בן נוסף של מנשה).
בכל האתרים מתפרסמים רק הבחינות עד השלב העולמי (בית ספרי,מחוזי,ארצי) למה אין דוגמאות משנים קודמות של הקדם העולמי ושל החלק הפומבי העולמי בשום מקום?
אם מישהו/י יכול לכוון אותי לאתר מסוים אני אודה לו מאוד
שבוע טוב לכולם
אם מישהו/י יכול לכוון אותי לאתר מסוים אני אודה לו מאוד
שבוע טוב לכולם
אין את זה בשום אתר.
(אם איזשהו נח"תיסט מעוניין לקחת על עצמו משהו אפשר לאסוף את החוברות מהשנים האחרונות ולסרוק, לי יש את של לפני שנתיים או 3)
(אם איזשהו נח"תיסט מעוניין לקחת על עצמו משהו אפשר לאסוף את החוברות מהשנים האחרונות ולסרוק, לי יש את של לפני שנתיים או 3)
בפרשת וירא כתוב:
וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
כלומר מוריה זה חבל ארץ ככל הנראה ירושלים וההר הוא פשוט אחד ההרים שנמצאים בירושלים
לעומת זאת בדברי הימים ב ג
וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי
אז מוריה זה חבל ארץ/אזור או שהוא הר?
וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
כלומר מוריה זה חבל ארץ ככל הנראה ירושלים וההר הוא פשוט אחד ההרים שנמצאים בירושלים
לעומת זאת בדברי הימים ב ג
וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי
אז מוריה זה חבל ארץ/אזור או שהוא הר?
תסתכל ברש"י ותוס' בתענית ט"ז., ובתוס' רי"ד שם.
חתם סופר חולין מ., וכן בשו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד סי' רל"ה.
כל אלה מעלים את האפשרות שאכן הר המוריה וארץ המוריה אינם אותו המקום, אלא שהעקידה היתה בהר סיני וזה ארץ המוריה, ובית המקדש בירושלים וזה הר המוריה.
מי שלא אומר כך, יגיד שארץ המוריה נקראת ע"ש ההר.
חתם סופר חולין מ., וכן בשו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד סי' רל"ה.
כל אלה מעלים את האפשרות שאכן הר המוריה וארץ המוריה אינם אותו המקום, אלא שהעקידה היתה בהר סיני וזה ארץ המוריה, ובית המקדש בירושלים וזה הר המוריה.
מי שלא אומר כך, יגיד שארץ המוריה נקראת ע"ש ההר.
כולם יודעים שה' קבר את משה כמו שמתואר בסוף דברים, "ולא ידע איש את מקום קבורתו" (לג, ו).
בפרשה שלנו שניים וחצי השבטים מבקשים לנחול בעבר הירדן המזרחי, ב"עטרות, ודיבון ויעזר... ושבם ונבו ובען" (לב, ג), ואונקלוס מתרגם את נבו כ"בית קבֻרתא דמשה".
אונקלוס לא היה איש?
בפרשה שלנו שניים וחצי השבטים מבקשים לנחול בעבר הירדן המזרחי, ב"עטרות, ודיבון ויעזר... ושבם ונבו ובען" (לב, ג), ואונקלוס מתרגם את נבו כ"בית קבֻרתא דמשה".
אונקלוס לא היה איש?
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
כך שידוע איפה הוא קבור
ולכן צריך להבין את זה אחרת...
ידוע האזור אבל לא ידוע המקום המדויק(אפילו משה לא יודע איפה הוא קבור)
לכן אפשר לפרש כך את אונקלוס
האזור שבו קבור משה
כך שידוע איפה הוא קבור
ולכן צריך להבין את זה אחרת...
ידוע האזור אבל לא ידוע המקום המדויק(אפילו משה לא יודע איפה הוא קבור)
לכן אפשר לפרש כך את אונקלוס
האזור שבו קבור משה
אבל אונקלוס מדבר איתך על עיר שהיו בה בני מנשה או אולי בני ראובן במשך מאות שנים, עד לגלות סנחריב!
זה כבר הרבה יותר מדויק.
זה כבר הרבה יותר מדויק.
ובשניהם רשום בק"ד,אבל בשני הייתה כוכבית והוזכרו כמה גרסאות שונות.
בכל מקרה, אבא שלי ענה לי שידוע שמשה נקבר שם, אבל לא ידוע בדיוק איפה הוא קבור.
אם למישהו יש תובה יותר מסקת אני אשמח לשמוע...
בכל מקרה, אבא שלי ענה לי שידוע שמשה נקבר שם, אבל לא ידוע בדיוק איפה הוא קבור.
אם למישהו יש תובה יותר מסקת אני אשמח לשמוע...
אתה יכול גם לומר שעקב כך שאונקלוס כתב את התרגום(לא ליפול :))ברוח הקודש אז הוא לא היה איש במקרה הזה
אמרו לי שהאונקלוס שבתורת חיים מדוייק יותר
ושם אונקלוס פשוט מצטט את השמות בלי להסביר אותם
אבל אין לי הוכחה ממשית שהוא יותר מדויק
ושם אונקלוס פשוט מצטט את השמות בלי להסביר אותם
אבל אין לי הוכחה ממשית שהוא יותר מדויק
בתחילת פרק יז' ביהושע מפרטים את בני מנשה הנותרים (אביעזר אשריאל חפר וכו'). לאחר מכן כתוב על צלפחד שהיה בן חפר שהיה בן גלעד בן מכיר בן מנשה. אז כשכתוב "בני מנשה"- גם אם הכוונה היא לצאצאי מנשה- אז בנים של מי הם היו? האם כולם, כמו חפר, היו בניו של גלעד?
2. כשכתוב בפס' ו' שבני מנשה הנותרים קיבלו את הגלעד- האם הכוונה בעצם היא: ה"נותרים" מה"נותרים שהיו בעבר הירדן המערבי" קיבלו את הגלעד? אם זה לא כך, אז כתוב על 2 קבוצות אנשים הפוכות שהיו בני מנשה הנותרים!
תודה מראש
2. כשכתוב בפס' ו' שבני מנשה הנותרים קיבלו את הגלעד- האם הכוונה בעצם היא: ה"נותרים" מה"נותרים שהיו בעבר הירדן המערבי" קיבלו את הגלעד? אם זה לא כך, אז כתוב על 2 קבוצות אנשים הפוכות שהיו בני מנשה הנותרים!
תודה מראש
ביום ראשון הקרוב בעז"ה יערך שיעור בבי"כ רמת אשכול בחיפה ב15:15 (מוקדם לכבוד הקיץ...)
כולם מוזמנים!
לפרטים נוספים
0548353322
כולם מוזמנים!
לפרטים נוספים
0548353322
האם צריך לדעת לחידון את פרטי ההתנחלות של השבטים המופיעים בפרקים יז-יח ביהושע? הפרקים אמנם מופיעים בחומר, אך תהיתי אולי צריך רק את הסיפורים על כלב ועל הנחלה החדשה של בני יוסף... תודה מראש, שלומי
אם שמו את הפרקים האלה, גם אם נראה שזה רק בשביל החלק הסיפורי- יש לדעת את הפרקים. אבל אני מניח שפחות ישאלו על זה, בכל מקרה.
בחידון התנ"ך האחרון שאלו על כך בשלב הארצי המסכם (הביאו כארבעה פסוקים מנחלת בנימין והחסירו שמות של שלוש-ארבע ערים שהמתמודדים נדרשו להשלים).
באותו הקשר: 1. בתחילת פרק יז' שם מפרטים את בני מנשה הנותרים (אביעזר אשריאל חפר וכו'). לאחר מכן כתוב על צלפחד שהיה בן חפר שהיה בן גלעד בן מכיר בן מנשה. אז כשכתוב "בני מנשה"- גם אם הכוונה היא לצאצאי מנשה- אז בנים של מי הם היו? האם כולם, כמו חפר, היו בניו של גלעד?
2. כשכתוב בפס' ו' שבני מנשה הנותרים קיבלו את הגלעד- האם הכוונה בעצם היא: ה"נותרים" מה"נותרים שהיו בעבר הירדן המערבי" קיבלו את הגלעד? אם זה לא כך, אז כתוב על 2 קבוצות אנשים הפוכות שהיו בני מנשה הנותרים!
2. כשכתוב בפס' ו' שבני מנשה הנותרים קיבלו את הגלעד- האם הכוונה בעצם היא: ה"נותרים" מה"נותרים שהיו בעבר הירדן המערבי" קיבלו את הגלעד? אם זה לא כך, אז כתוב על 2 קבוצות אנשים הפוכות שהיו בני מנשה הנותרים!
ומה לא ברור?
"מימין" - אדם בשם 'מימין'.
"מעדיה" - אדם בשם 'מעדיה'.
"בלגה" - אדם בשם 'בלגה'.
זה הפירוש המקובל, אך סביר מאוד ששמות אלו הן שמות של מחלקות הכהונה (22 מתוך 24).
לא נראה לי שהבנתי את הקושי בשאלה.
"מימין" - אדם בשם 'מימין'.
"מעדיה" - אדם בשם 'מעדיה'.
"בלגה" - אדם בשם 'בלגה'.
זה הפירוש המקובל, אך סביר מאוד ששמות אלו הן שמות של מחלקות הכהונה (22 מתוך 24).
לא נראה לי שהבנתי את הקושי בשאלה.
'דוד' נראה לי בשיחה הלא נכונה, אם הוא ביקש כאן את ההסבר לפסוק בנחמיה. אני רק עניתי לו...
המדרש בא לפרש את העניין שרק אחרי שיעקב רואה את העגלות הוא מאמין שיוסף חי ושהוא שליט במצרים. אבל להסביר ברמה של דרש, אולי אפילו רמז...
המדרשים לא באים ללמד מה קרה לפחות לא רובם הם מוצאים קושי ומסבירים אותו בדרכם המיוחדת פה הקושי היה ככל הנראה כמו שאביעד אמר אבל הסיפור על זה לא בהכרח היה
זה קשור לשפיכת הדם של יוסף (שבסוף לא התקיימה). לוּ זה היה פשט אפשר היה להגיד שהסיבה שהוא האמין היא שהוא מנסה לרמוז שהוא סלח להם. אולי אפילו יותר מזה - הוא מנסה להגיד שהוא לא לקח את שמעון ואת בנימין בתור בני ערובה רגילים, שהיה הורג אם לא היו עושים מה שהוא ביקש - "ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו".
האפשרות הראשונה נראית לי יותר, כי גם יוסף היה בדיוק ההפך מהחלל של עגלה ערופה - נודע מי הכהו (חיה רעה), אבל הוא לא נמצא.
אולי יש גם קשר לזה שהיה רעב בכל הארץ, ואפשר להגיד שהעגלות נשלחו אל מקום 'אשר לא יעבד בו ולא יזרע'.
האפשרות הראשונה נראית לי יותר, כי גם יוסף היה בדיוק ההפך מהחלל של עגלה ערופה - נודע מי הכהו (חיה רעה), אבל הוא לא נמצא.
אולי יש גם קשר לזה שהיה רעב בכל הארץ, ואפשר להגיד שהעגלות נשלחו אל מקום 'אשר לא יעבד בו ולא יזרע'.
וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם.יד וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא-הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. טו וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. טז וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה על אילמה מזכירים שהיו 12 עינות מים ו70 תמרים על רפידים מזכירים שלא היה מים
במדבר סיני לא! מזכירים את קבלת התורה
למה????????????????????
במדבר סיני לא! מזכירים את קבלת התורה
למה????????????????????
ברפידים זה חידוש שלא היו מים, והעם התלונן.
באילם זה חידוש שהיו מים ומזון, לעומת המקום הקודם-מרה.
באילם זה חידוש שהיו מים ומזון, לעומת המקום הקודם-מרה.
יוצאים ממצרים, זה מסע שמקומו בין המסעות.
ולגבי הטיעון "זה לא מעניין אותנו"-זה נכון באותה מידה לגבי כל מה שכתוב בתנ"ך (כמעט), מה זה מעניין לאן הם הלכו, מה בדיוק הם עשו וכו'.
ולגבי הטיעון "זה לא מעניין אותנו"-זה נכון באותה מידה לגבי כל מה שכתוב בתנ"ך (כמעט), מה זה מעניין לאן הם הלכו, מה בדיוק הם עשו וכו'.
התחלתי לאחרונה ללמוד לחידון של תשע"א. האם כדאי לי ללמוד כל ספר בצורה מושלמת לחלוטין ורק אז לעבור לספר הבא, או אולי עדיף לעבור על הכל בהתחלה.
אני פשוט חושש שאם אעבור על הכל ביסודיות לא אספיק להיות מוכן כנדרש לחידון מחמת ריבוי הספרים. תודה.
אני פשוט חושש שאם אעבור על הכל ביסודיות לא אספיק להיות מוכן כנדרש לחידון מחמת ריבוי הספרים. תודה.
אני לא חושב שיש צורך שאביא לך אתהיתרונות והחסרונות של כל דבר, לדעתי- עליך לבדוק מה מתאים לך, איך תזכור טוב יותר, ולאורך יותר זמן. זה תלוי בך. לכל אחד יש את השיטה שהכי מתאימה לו..;)
בהצלחה!
בהצלחה!
בפרשת השבוע יש שאלה מאוד מוכרת.
בפעם הראשונה הקב"ה אומר לבלעם לא:
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם
בפעם השנייה הוא אומר לו ללכת
קוּם לֵךְ אִתָּם
ואח"כ כועס עליו שהוא הלך
וַיִּחַר-אַף אֱ-לֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא.
יש את התשובה המוכרת שהחילוק הוא בין עמהם לאתם לענ"ד החילוק הזה חלש כי בכעס של הקב"ה המילה עמהם לא מוזכרת, מעבר לזה המלאך בעצמו אומר לו ללכת עם האנשים
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים
ובאמת בלעם הולך עם שרי בלק.
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק
מה אתם אומרים?
בפעם הראשונה הקב"ה אומר לבלעם לא:
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם
בפעם השנייה הוא אומר לו ללכת
קוּם לֵךְ אִתָּם
ואח"כ כועס עליו שהוא הלך
וַיִּחַר-אַף אֱ-לֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא.
יש את התשובה המוכרת שהחילוק הוא בין עמהם לאתם לענ"ד החילוק הזה חלש כי בכעס של הקב"ה המילה עמהם לא מוזכרת, מעבר לזה המלאך בעצמו אומר לו ללכת עם האנשים
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים
ובאמת בלעם הולך עם שרי בלק.
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק
מה אתם אומרים?
הוא לא הבהיר להם כמו שצריך שהוא הולך בשביל לעשות מה שהקב"ה אומר, ולא מה שהם אומרים. אם הם היו מבינים את ההשלכות (שיכול להיות שהוא יברך) יכול להיות שהם היו חוזרים אל בלק לשאול אותו מה לעשות, וזה מה שחרה אף א-להים שהוא הולך ולא שולח אותם לשאול את בלק. אחרי שהם כבר ראו ושמעו את השיח עם המלאך, הם ידעו בדיוק מה קורה, ואז הוא יכול ללכת ממש 'עם האנשים', שכבר יודעים בדיוק מה קורה.
לא עיינתי, אבל יכול להיות שיש לי כיוון:
ה' אומר לבלעם לא ללכת, ואח"כ כשהם באים שוב אז הוא אומר לו ללכת, אבל לא לקלל: רק את הדבר שאגיד לך - תגיד.
אבל בלעם לא מסכים: הוא לא הולך בשביל לומר את דבר ה', אלא בשביל לקלל, ולפיכך ה' כועס כי הולך הוא!
אילו היה הולך איתם בכוונה לעשות את דבר ה' שאמר לו לומר רק את מה שיגיד לו, הרי שזה מה שה' ביקש. אבל הוא הלך לקלל, ולפיכך היה צורך במלאך בדרך כדי לוודא שבלעם לא יעשה בעיות, וילך כדי לומר רק את דברי ה'.
ה' אומר לבלעם לא ללכת, ואח"כ כשהם באים שוב אז הוא אומר לו ללכת, אבל לא לקלל: רק את הדבר שאגיד לך - תגיד.
אבל בלעם לא מסכים: הוא לא הולך בשביל לומר את דבר ה', אלא בשביל לקלל, ולפיכך ה' כועס כי הולך הוא!
אילו היה הולך איתם בכוונה לעשות את דבר ה' שאמר לו לומר רק את מה שיגיד לו, הרי שזה מה שה' ביקש. אבל הוא הלך לקלל, ולפיכך היה צורך במלאך בדרך כדי לוודא שבלעם לא יעשה בעיות, וילך כדי לומר רק את דברי ה'.
הקב"ה אמר לו לך ותגיד מה שאני אגיד אחרי שלפני זה הוא אמר להם שהוא יעשה רק מה שה' אומר, מזה שהוא קם מוקדם והולך יש הם מבינים שה' הסכים, אח"כ אחרי שהמלאך אומר לו הוא הוא אומר לבלק שהוא יגיד רק מה שה' יגיד.
אבל אני אשמח לעוד תשובות..
נריה- זה לא מסתדר עם הסיבה שה' כועס "כי הולך הוא" בלי שום תוספת.
אבל אני אשמח לעוד תשובות..
נריה- זה לא מסתדר עם הסיבה שה' כועס "כי הולך הוא" בלי שום תוספת.
עִמָּהֶם=ללכת באותה עצה כלומר לקלל
אִתָּם=שהם רק ילוו אותו אבל הוא ילך לומר מה שה' יאמר לו
הוּא=הוא קם מעצמו ללכת לקלל ולא רק בגלל שהם בקשו אלא הוא רוצה לקלל מעצמו
אִתָּם=שהם רק ילוו אותו אבל הוא ילך לומר מה שה' יאמר לו
הוּא=הוא קם מעצמו ללכת לקלל ולא רק בגלל שהם בקשו אלא הוא רוצה לקלל מעצמו
מניין לך שיש הבדל בין 'את' ל'עם'?
וגם אם נניח שמן הסתם יש הבדל, מנין לך שזה ההבדל הזה שהמצאת לך ולא הבדל אחר משלל ההבדלים שניתן להמציא?
וגם אם נניח שמן הסתם יש הבדל, מנין לך שזה ההבדל הזה שהמצאת לך ולא הבדל אחר משלל ההבדלים שניתן להמציא?
הוא נתן לו ללכת מכח בחירה חופשית אבל בכל זאת ה' כעס כמו שהוא על בנאדם שעשה חטא מכח הבחירה החופשית שלו
חוץ מזה דיוקים מרש"י שמדבר על וילך עמם לבו כליבם שווה
וגם דיוקים מהתורה שכאשר הולכים איתו זו לא אותה מטרה וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ הם לא ידעו למה הוא הולך וגם שמעתי את זה השבת כך שזה עזר לי להבין....
וגם דיוקים מהתורה שכאשר הולכים איתו זו לא אותה מטרה וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ הם לא ידעו למה הוא הולך וגם שמעתי את זה השבת כך שזה עזר לי להבין....
בעקדת יצחק, בשני המקרים זה 'את', ובכל זאת אתה אומר שזה למטרה שונה (למרות שגם שם - מי אמר?).
לגבי שיטת העבודה שלך:
1. 'קודם כל עברית': אני יודע עברית, ואני לא מכיר חילוק בין 'עם' ל'את' שבאמת מסתדר (וכמדומני שאני יכול ללמד אותך דקדוק).
2. 'דיוקים מרש"י': אם אתה מדייק מרש"י הבדל בין 'עם' ל'את', נראה לי שלא הבנת את רש"י. רש"י לא מדייק מ'עם' לעומת 'את', אלא פשוט מזה שכתוב שהוא הלך עם שרי בלק, בעוד שלכאורה מיותר ואפשר לומר פשוט שהוא הלך.
בלי קשר, אם אנחנו מדברים על פשט, אל תדייק לי מרש"י...
3. 'דיוקים מהתורה': לא הבנתי איזה דיוק מהתורה.
כללו של דבר: נאמנים עלי דבריך האחרונים, שפשוט שמעת את זה השבת ממישהו וכתבת.
לגבי שיטת העבודה שלך:
1. 'קודם כל עברית': אני יודע עברית, ואני לא מכיר חילוק בין 'עם' ל'את' שבאמת מסתדר (וכמדומני שאני יכול ללמד אותך דקדוק).
2. 'דיוקים מרש"י': אם אתה מדייק מרש"י הבדל בין 'עם' ל'את', נראה לי שלא הבנת את רש"י. רש"י לא מדייק מ'עם' לעומת 'את', אלא פשוט מזה שכתוב שהוא הלך עם שרי בלק, בעוד שלכאורה מיותר ואפשר לומר פשוט שהוא הלך.
בלי קשר, אם אנחנו מדברים על פשט, אל תדייק לי מרש"י...
3. 'דיוקים מהתורה': לא הבנתי איזה דיוק מהתורה.
כללו של דבר: נאמנים עלי דבריך האחרונים, שפשוט שמעת את זה השבת ממישהו וכתבת.
מה מטרת המילים הנרדפות ולמה יש אותן אפשר לכתוב על כך מאמר שלם אבל יש מילים נרדפות בעלות אותה משמעות ויש בעלי משמעות מאוד דומה
עם ואת הן בעלי משמעות דומה
את רש"י אפשר להסביר כך וכך אז לזה אין לי תשובה
כאשר כתוב בתורה את הכוונה חד צדדי או בלי אותה הכוונה הולכיםאבל לא באותה מטרה ללכת את מישהו זה ללכת לאותו כיוון אבל הוא הולך לבנק ואתה להסדר
או פעולה חד צדדית ויצו אותו אשר כרת את אברהם וכדו'
עם ואת הן בעלי משמעות דומה
את רש"י אפשר להסביר כך וכך אז לזה אין לי תשובה
כאשר כתוב בתורה את הכוונה חד צדדי או בלי אותה הכוונה הולכיםאבל לא באותה מטרה ללכת את מישהו זה ללכת לאותו כיוון אבל הוא הולך לבנק ואתה להסדר
או פעולה חד צדדית ויצו אותו אשר כרת את אברהם וכדו'
קודם כל, אתה ממשיך לזרוק אמירות החלטיות בלי ביסוס. 'את' זה ככה, 'עם' זה אחרת - מי אמר? לי דווקא נשמע ש'עם' זה סתם ללכת עם מישהו, ו'את' זה ממש איתו, באותה המטרה המשותפת. אבל זו סתם דעה חסרת ביסוס, או ליתר דיוק חוסר דעה.
דבר שני, אתה מתבלבל. המילה 'את' היא בעצם שתי מילים. אין זו מילה בעלת שתי משמעויות כמו 'לספר' (סיפור ותספורת), כי אם שתי מילים שונות עם הטיות שונות.
האחת: את, אותי, אותו, אותנו וכו' (ולכך מתאימות הדוגמאות שהבאת, והן אינן קשורות לכאן). משמעות המילה הזו בגדול היא מילת קישור למושא, אך לדעתי זה שם עצם כדעת המדקדקים הקדמונים ואכמ"ל.
השניה: את, איתי, איתו, איתנו וכו'. המילה הזו היא במשמעות של 'עם', והדמיון הרב למילה הקודמת גורמת לבלבול (בין השאר גם במשמעות שאתה מנסה לתת לה, השאובה בעיקר מהמשמעות השניה, הלא-קשורה).
דבר שני, אתה מתבלבל. המילה 'את' היא בעצם שתי מילים. אין זו מילה בעלת שתי משמעויות כמו 'לספר' (סיפור ותספורת), כי אם שתי מילים שונות עם הטיות שונות.
האחת: את, אותי, אותו, אותנו וכו' (ולכך מתאימות הדוגמאות שהבאת, והן אינן קשורות לכאן). משמעות המילה הזו בגדול היא מילת קישור למושא, אך לדעתי זה שם עצם כדעת המדקדקים הקדמונים ואכמ"ל.
השניה: את, איתי, איתו, איתנו וכו'. המילה הזו היא במשמעות של 'עם', והדמיון הרב למילה הקודמת גורמת לבלבול (בין השאר גם במשמעות שאתה מנסה לתת לה, השאובה בעיקר מהמשמעות השניה, הלא-קשורה).
המילים הנרדפות מתחלקות לשני סוגים כמו שכתבתי קודם
הסיבה היא שיש חלוקה בין המילים הנרדפות יש מילים נרדפות כגון עם ואת שהן
ויש מילים נרדפות כגון חמה ולבנה חלק מהמילים שאנחנו מכירים כמילים נרדפות הן מילים שונות בתקופות שונות שבאו לומר את אותו דבר ויש מילים שבאו באותה תקופה לתאר שני דברים דומים מאוד
סליחה על הנוסח הקצר אם תבוא מחר אשמח להסביר באריכות
הסיבה היא שיש חלוקה בין המילים הנרדפות יש מילים נרדפות כגון עם ואת שהן
ויש מילים נרדפות כגון חמה ולבנה חלק מהמילים שאנחנו מכירים כמילים נרדפות הן מילים שונות בתקופות שונות שבאו לומר את אותו דבר ויש מילים שבאו באותה תקופה לתאר שני דברים דומים מאוד
סליחה על הנוסח הקצר אם תבוא מחר אשמח להסביר באריכות
כפי שאמרתי, התחום לא חדש לי.
אבל ההחלטה השרירותית שלך מתי זה פירוש א' ומתי פירוש ב', קצת מקוממת... אין לך יותר מידע מלאחרים כדי שתוכל פשוט לומר את דעתך כעובדה מוגמרת. בתנ"ך ישנם מספר פעמים לא מבוטל של חילופי 'עם' ו'את', דבר המראה שהן נרדפות לחלוטין, ולא שהשדה הסמנטי שלהם שווה אבל משמעותן שונה.
במילים כל כך שכיחות, לומר שהמשמעות שלהן היא בצורה עקבית (לאורך כל התנ"ך) שונה מ'עם' ל'את' - זה יומרני מדי.
אבל ההחלטה השרירותית שלך מתי זה פירוש א' ומתי פירוש ב', קצת מקוממת... אין לך יותר מידע מלאחרים כדי שתוכל פשוט לומר את דעתך כעובדה מוגמרת. בתנ"ך ישנם מספר פעמים לא מבוטל של חילופי 'עם' ו'את', דבר המראה שהן נרדפות לחלוטין, ולא שהשדה הסמנטי שלהם שווה אבל משמעותן שונה.
במילים כל כך שכיחות, לומר שהמשמעות שלהן היא בצורה עקבית (לאורך כל התנ"ך) שונה מ'עם' ל'את' - זה יומרני מדי.
יש מילים שבתורה הן כך ובמקום אחר אחרת אבל רוב הפעמים בתורה תוכל למצוא הבדליםגם אם לא תמיד
כי כמו שאני תמיד אומר
"יש כלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל (ואומרים שגם לכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל יש יוצא מן הכלל)"
כי כמו שאני תמיד אומר
"יש כלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל (ואומרים שגם לכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל יש יוצא מן הכלל)"
קודם כל אני מסכים עם רועי שאם התורה משתמשת בשני מילים נרפות באותו הסיפור. ולא דובקת בצורה אחת- כנראה שיש משהו מאחורי זה. אבל אני בהחלט מסכים עם נריה- רועי, אתה לא יכול להחליט בכזו החלטיות מה ההבדל ומה המשמעות של כל מילה. אולי יש הבדל, אבל מי אתה שתגיד כך, ללא ביסוס, שזהו ההבדל?
לכן הוספתי את הדבר האחרון שגם שמעתי את זה ולא החלטתי על דעת עצמי קטונתי מלקבוע דברים כאלה וחוץ מזה זה ההסבר המתבקש מהשוואת המקרים...
גם אני שמעתי את ההסבר הזה, ובמקרה ולא שמת לב אף הבאתי אותובהתחלה, עוד לפניך.. רק שהוא לא באמת מסתדר תמיד. נסה ותראה...
לא הבאתי את זה בשיחה הזו, אלא בשיחה קודמת על שאלה זו- ראה למטה בשיחה המתחילה בנושא "בעקבות הבגרות בתנך"
זה ששמעת את זה לא משנה את העובדה שזו אמירה שרירותית ללא ביסוס. אין זה משנה מי אמר את זה בלי לבסס...
גם אני מסכים שכשיש עקביות משכנעת בחילופים בין שתי מילים נרדפות, זה בא להפריד ולהבדיל. אבל:
1. אני לא מסכים שזה אומר שיש פתאום שתי משמעויות נפרדות למילים, אלא שהשימוש השונה בא לחלק בין שני חלקים/מהלכים/יחידות/בחינות בסיפור. זו אמירה ספרותית ולא לשונית. כמו העקביות (שאינה עקבית, אבל נניח לשם הדוגמא) בכך שבבחינת שם ה' משתמשים במילה 'אדמה', ואילו בבחינת שם א-להים משתמשים ב'ארץ'.
2. צריך שזה באמת יהיה עקבי. כאן זה לא עקבי בעליל...
1. אני לא מסכים שזה אומר שיש פתאום שתי משמעויות נפרדות למילים, אלא שהשימוש השונה בא לחלק בין שני חלקים/מהלכים/יחידות/בחינות בסיפור. זו אמירה ספרותית ולא לשונית. כמו העקביות (שאינה עקבית, אבל נניח לשם הדוגמא) בכך שבבחינת שם ה' משתמשים במילה 'אדמה', ואילו בבחינת שם א-להים משתמשים ב'ארץ'.
2. צריך שזה באמת יהיה עקבי. כאן זה לא עקבי בעליל...
במקרה שזה עקבי- אתה יכול להביא את התירוץ הזה של בחינות וכל זה
אבל פה זה לא עקבי- ולכן נראה שזה הבדל במשמעויות, או שזה בא ללמד משהו בשינוי. אתה לא יכול להתחמק מהעובדה שהסיפור יכל להיכתב עם אותה מילה כל פעם. השינוי, כשהוא נעשה ע"י התורה, שאין בה דברים שהם "סתם", צריך לומר משהו.
אבל פה זה לא עקבי- ולכן נראה שזה הבדל במשמעויות, או שזה בא ללמד משהו בשינוי. אתה לא יכול להתחמק מהעובדה שהסיפור יכל להיכתב עם אותה מילה כל פעם. השינוי, כשהוא נעשה ע"י התורה, שאין בה דברים שהם "סתם", צריך לומר משהו.
כשכתוב לדוגמא 'וילך אתו' ואח"כ 'וילך עמו', ואין כאן איזו עקביות שממשיכה הלאה, אז אין לעשות עם זה שום דבר, מכמה סיבות:
1. כי אז אין לך שום מידע נוסף שיכול להוביל אותך להבין מה ההבדל בין השניים.
2. כי בניגוד למה שתיארת, בפשט הפסוקים אין לדעתי (ולדעת כל מפרשי הפשט במהלך הדורות, חוץ מהמלבי"ם אולי) שום צורך להסביר כל פיפס. האמונה שאין בתורה שום דבר שנכתב סתם, אם היא אכן נכונה עד לרמת האות או המילה, הרי שהיא מעידה על כך שלדברים יש איזה סוד או רמז או לפחות דרש; אך בפשט אין הבדל.
3. התורה היא לא אוסף לימודים, שמכל דבר לומדים משהו (נראה לי שכבר נתתי לך פעם את המשל על 'יענקלה שומר מצוות'...). התורה היא ספרות, ואם מכל דבר קטן נלמד דבר קטן אחר, זה יהפוך לאוסף לימודים חסרי קשר. יש לאסוף את כל העובדות והפרטים הקטנים ולראות מהם מהלך אחד שהסיפור חותר אליו (או שניים), ולא להמציא ווארט לכל שינוי קטן.
1. כי אז אין לך שום מידע נוסף שיכול להוביל אותך להבין מה ההבדל בין השניים.
2. כי בניגוד למה שתיארת, בפשט הפסוקים אין לדעתי (ולדעת כל מפרשי הפשט במהלך הדורות, חוץ מהמלבי"ם אולי) שום צורך להסביר כל פיפס. האמונה שאין בתורה שום דבר שנכתב סתם, אם היא אכן נכונה עד לרמת האות או המילה, הרי שהיא מעידה על כך שלדברים יש איזה סוד או רמז או לפחות דרש; אך בפשט אין הבדל.
3. התורה היא לא אוסף לימודים, שמכל דבר לומדים משהו (נראה לי שכבר נתתי לך פעם את המשל על 'יענקלה שומר מצוות'...). התורה היא ספרות, ואם מכל דבר קטן נלמד דבר קטן אחר, זה יהפוך לאוסף לימודים חסרי קשר. יש לאסוף את כל העובדות והפרטים הקטנים ולראות מהם מהלך אחד שהסיפור חותר אליו (או שניים), ולא להמציא ווארט לכל שינוי קטן.
א)לדרוש כל מילה ואות מיותרות בתורה
ב)כמו שנתקלים הרבה בגמרא התורה ממשיכה באותה צורה ולכן היא מוסיפה מילים אותיות וכדו'
אם אתה אומר שאין הבדל אז למה יש גם את "את" וגם את "עם" תכתוב מילה אחת לכל אורך התורה
ב)כמו שנתקלים הרבה בגמרא התורה ממשיכה באותה צורה ולכן היא מוסיפה מילים אותיות וכדו'
אם אתה אומר שאין הבדל אז למה יש גם את "את" וגם את "עם" תכתוב מילה אחת לכל אורך התורה
אנחנו מדברים על פשוטו של מקרא (אני מקווה שאתה לא מתכוון בדבריך להמציא מדרש חדש...).
עשיתי לדוגמא חיפוש במצודות, כמה פעמים הוא אומר את המשפט "כפל הדבר במילים שונות", שמשמעותו היא שהכתוב אמר פעמיים את אותו הדבר, ואין לפלפל ולדקדק דקדוקי עניות לגביו. התוצאה (לפחות בפרוייקט השו"ת) היא 513 תוצאות, כלומר הרבה.
כנ"ל לגבי חילוקים בין מילים נרדפות. בפשט הפסוקים ניתן לומר שאין הבדל כלל בין השתיים.
ואם תשאל את השאלה הקנתרנית "אז למה לא כתבו כל הזמן באותה המילה?", יש הרבה תשובות. שתיים לדוגמא:
1. כדי לגוון. התנ"ך מלא בגיווני נוסח, ואין כמעט מקום אחד שהוא חוזר על דברים באותו הסגנון בדיוק, גם כשזה לא אומר כלום. זה למשל הבדל ידוע בין התנ"ך לספרות המזרח הקדום.
2. בפשט אכן ניתן היה לכתוב את אותה המילה, אבל שינו במקומות מסויימים בשביל לדרוש, או בשביל סודות נסתרים ועמוקים וכו' (כלומר דברים שאין לנו מה לעשות איתם).
לגבי 2 הדרכים ללמוד תורה שהבאת:
1. אני לא מכיר דרך לימוד שבה דורשים כל תג, אות ושינוי. זו שיטת ר' עקיבא (ור' ישמעאל חלק עליו באדיקות וטען שזה עיקום הכתובים), אבל זה רק במדרשי ההלכה, ומדרשי הלכה זה משהו שאתה לא יכול לדרוש.
2. את האפשרות השניה שהבאת פשוט לא הבנתי. אם תוכל להביא דוגמא, אשמח להבין במה מדובר.
איני מבין מדוע לא הבאת את השיטה המקובלת ביותר בלימוד תורה, שהיא לקרוא ולנסות להבין בהגיון. זו השיטה המקובלת לאורך כל הדורות, והיא גם הכי הגיונית.
עשיתי לדוגמא חיפוש במצודות, כמה פעמים הוא אומר את המשפט "כפל הדבר במילים שונות", שמשמעותו היא שהכתוב אמר פעמיים את אותו הדבר, ואין לפלפל ולדקדק דקדוקי עניות לגביו. התוצאה (לפחות בפרוייקט השו"ת) היא 513 תוצאות, כלומר הרבה.
כנ"ל לגבי חילוקים בין מילים נרדפות. בפשט הפסוקים ניתן לומר שאין הבדל כלל בין השתיים.
ואם תשאל את השאלה הקנתרנית "אז למה לא כתבו כל הזמן באותה המילה?", יש הרבה תשובות. שתיים לדוגמא:
1. כדי לגוון. התנ"ך מלא בגיווני נוסח, ואין כמעט מקום אחד שהוא חוזר על דברים באותו הסגנון בדיוק, גם כשזה לא אומר כלום. זה למשל הבדל ידוע בין התנ"ך לספרות המזרח הקדום.
2. בפשט אכן ניתן היה לכתוב את אותה המילה, אבל שינו במקומות מסויימים בשביל לדרוש, או בשביל סודות נסתרים ועמוקים וכו' (כלומר דברים שאין לנו מה לעשות איתם).
לגבי 2 הדרכים ללמוד תורה שהבאת:
1. אני לא מכיר דרך לימוד שבה דורשים כל תג, אות ושינוי. זו שיטת ר' עקיבא (ור' ישמעאל חלק עליו באדיקות וטען שזה עיקום הכתובים), אבל זה רק במדרשי ההלכה, ומדרשי הלכה זה משהו שאתה לא יכול לדרוש.
2. את האפשרות השניה שהבאת פשוט לא הבנתי. אם תוכל להביא דוגמא, אשמח להבין במה מדובר.
איני מבין מדוע לא הבאת את השיטה המקובלת ביותר בלימוד תורה, שהיא לקרוא ולנסות להבין בהגיון. זו השיטה המקובלת לאורך כל הדורות, והיא גם הכי הגיונית.
קיצצתי מהגמרא ושמתי את החלק החשוב
"כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה"
קמה למה לי מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ולר' יהודה דמחייב אנזקי טמון באש קמה למה לי לרבות כל בעלי קומה ורבנן לרבות כל בעלי קומה מנא להו נפקא להו מאו הקמה ורבי יהודה או מיבעי ליה לחלק ורבנן לחלק מנא להו נפקא להו מאו השדה ורבי יהודה איידי דכתב רחמנא או הקמה כתב או השדה
"כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה"
קמה למה לי מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ולר' יהודה דמחייב אנזקי טמון באש קמה למה לי לרבות כל בעלי קומה ורבנן לרבות כל בעלי קומה מנא להו נפקא להו מאו הקמה ורבי יהודה או מיבעי ליה לחלק ורבנן לחלק מנא להו נפקא להו מאו השדה ורבי יהודה איידי דכתב רחמנא או הקמה כתב או השדה
אז אין הבדל בין השיטה השניה לראשונה. בשני המקרים לומדים מכל תוספת או שינוי בטקסט דבר נוסף. זו השיטה הידועה של מדרשי ההלכה, והיא באמת לא תמיד מובנת; אלא שכמעט תמיד כשעושים את הלימודים האלה, שנראים לא הגיוניים, יש הגיון רב מאחוריהם. המדרש מנסח זאת כאילו כל הלימוד הוא מייתור מוזר של מילה, אך למעשה ישנו הגיון עקרוני מאחורי הדברים.
בכל אופן, אני חוזר ואומר שזה מה שהגמרא עושה. אין זה אומר שמי שיעשה זאת כיום יודע מה הוא עושה...
בכל אופן, אני חוזר ואומר שזה מה שהגמרא עושה. אין זה אומר שמי שיעשה זאת כיום יודע מה הוא עושה...
בשיעור האחרון עלה לי רעיון. הקב"ה מבהיר לבלעם את רצונו, שלא ילך, ואח"כ- תכל'ס לא איכפת לו שהוא ילך, כי הוא ישלוט על זה.
זו רשימת מחלקות הכהנים מימי ישוע.
'מימין' זה שם אדם, ואין הכוונה לצד כלשהו.
'מימין' זה קיצור של השם 'מנימין' (ולכן הדגש בי', בגלל הנ' שנפלה). אפשר לראות את זה בהמשך הפרק (מפסוק יב), שם יש רשימה של מחלקות הכהנים בימי יויקים בן ישוע, ובפסוק יז נמצא - במקום המתאים ל'מימין' - 'מנימין'.
'מימין' זה שם אדם, ואין הכוונה לצד כלשהו.
'מימין' זה קיצור של השם 'מנימין' (ולכן הדגש בי', בגלל הנ' שנפלה). אפשר לראות את זה בהמשך הפרק (מפסוק יב), שם יש רשימה של מחלקות הכהנים בימי יויקים בן ישוע, ובפסוק יז נמצא - במקום המתאים ל'מימין' - 'מנימין'.
1. מישהו יודע כמה עולה סמינריון הקיץ?
2. איך מצטרפים לנח"ת? שלתתי את הטופס ואף אחד בינתיים לא יצר איתי קשר
2. איך מצטרפים לנח"ת? שלתתי את הטופס ואף אחד בינתיים לא יצר איתי קשר
1. כפי הידוע לי כרגע- 150 ש"ח
2. איזה מחוז את? תוכלי ליצור קשר עם מזכירי המחוז (למעלה בימין- "בעלי התפקידים והמחוזות"/"מחוזות" ושם תלחצי על המחוז אליו את שייכת.
;)
2. איזה מחוז את? תוכלי ליצור קשר עם מזכירי המחוז (למעלה בימין- "בעלי התפקידים והמחוזות"/"מחוזות" ושם תלחצי על המחוז אליו את שייכת.
;)