נח"ת
נוער חובב תנ"ך
כל הפורומים
פורום - שאלות ותגובות
23.05.2010
ברוכים הבאים לפורום אתר נח"ת!
נשמח לשמוע תגובות, הערות, הארות וכל מה שיש לכם לומר!
הפורום לא נועד לתגובות אנונימיות - אנא הזדהו בשמכם בשעת הכתיבה,
וכן לא נועד לירידות אחד על השני או להודעות פוגעניות.
תגובות אנונימיות אישיות/לא שייכות/מעליבות - תמחקנה.
לעת עתה, כל המשתמשים בפורום עושים זאת בצורה נאותה. יישר כח!
אתם מוזמנים להכנס לקומונה -
היא המקום המתאים ביותר לדיונים, היא פתוחה לחברי הארגון, לחידוניסטים ולמעוניינים בכלל - אחרי הזדהות, ותקבל בברכה את כולם. כתובת הקומונה:
http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=23209
כדי להכנס לקומונה - יש להירשם לתפוז (אם אתם לא רשומים עדיין), ואז יש לשלוח בקשה הכוללת הזדהות (שם ומחוז) - ונאשר אתכם.
בתודה,
צוות האתר, ארגון נח"ת
נ"ב: הקישורים (מודעות גוגל) שמופיעים מעל הפורום לא באחריותנו, ואין אפשרות להסירם. הם שם כדי שנוכל להחזיק את האתר ללא תשלום.
הערות והארות: (2879 הודעות)
הוספת הודעה חדשה 
שלח אלי עותק מכל הודעת פורום חדשה ( 9 נרשמו )
יש למישהו מושג איך משיגים עליו פרטים?
חברה שלי ניגשת ופשוט לא ידוע לנו שום דבר בקשר אליו חוץ מתאריך..
מי שיש לו פרטים או יודע איפה אפשר לברר מתבקש לענות..
חברה שלי ניגשת ופשוט לא ידוע לנו שום דבר בקשר אליו חוץ מתאריך..
מי שיש לו פרטים או יודע איפה אפשר לברר מתבקש לענות..
היי תמר,
כעיקרון הארצי א' מתקיים כל שנה בפ"ת ומכיל רק בחינה בכתב. בשלב הראשון מתחרים כל 18 המתמודדים (3 מכל מחוז, 6 מחוזות בסך הכל) במגזר ממלכתי ו18 במגזר ממ"ד. מדובר בשלב סינון ראשוני שלאחריו עולים רק 10 לרוב לשלב שני שהוא מעט קשה יותר ואף הוא בכתב, ממנו עולים רק 6 הטובים ביותר. במקרה של שיוויון מתקיים שלב שלישי של שאלת מילואים, מעין שובר שיוויון.
מקווה שעזרתי...
כעיקרון הארצי א' מתקיים כל שנה בפ"ת ומכיל רק בחינה בכתב. בשלב הראשון מתחרים כל 18 המתמודדים (3 מכל מחוז, 6 מחוזות בסך הכל) במגזר ממלכתי ו18 במגזר ממ"ד. מדובר בשלב סינון ראשוני שלאחריו עולים רק 10 לרוב לשלב שני שהוא מעט קשה יותר ואף הוא בכתב, ממנו עולים רק 6 הטובים ביותר. במקרה של שיוויון מתקיים שלב שלישי של שאלת מילואים, מעין שובר שיוויון.
מקווה שעזרתי...
"ירא ה' עליכם וישפוט..."
"ישפוט ה' ביני ובינך"
"אלהים עד ביני ובינך"
אתם מוזמנים להוסיף ואני מחכה לשאלות....;)
מישהו יודע את כל העולים? אשמח לשמוע...
"ישפוט ה' ביני ובינך"
"אלהים עד ביני ובינך"
אתם מוזמנים להוסיף ואני מחכה לשאלות....;)
מישהו יודע את כל העולים? אשמח לשמוע...
1. נאמר למשה ואהרון בצאתם מאת פרעה
2. דוד ושאול (יש גם - ישפוט ה' ביני וביניך (עם י' במילה ביניך) שרה לאברהם
3.לבן ליעקב
2. דוד ושאול (יש גם - ישפוט ה' ביני וביניך (עם י' במילה ביניך) שרה לאברהם
3.לבן ליעקב
טוב סיימתי חמישי או שישי במחוז ת"א ננסה שוב שנה הבאה בינתיים יש לי שאלה בשבילכם:
חמישה אנשים שכינו אותם או שהם כינו את עצמם "כלב"
חמישה אנשים שכינו אותם או שהם כינו את עצמם "כלב"
ישר כח!
אבנר:"הכלב אנוכי"
גולית:"הראש כלב אנוכי"
דוד:"הכלב המת" (כשברח משאול וכרת את כנף מעילו)
אבנר:"הכלב אנוכי"
גולית:"הראש כלב אנוכי"
דוד:"הכלב המת" (כשברח משאול וכרת את כנף מעילו)
מי היה מאמין? עוד שיעור שאני מודיעה עליו כאן...
אז השבוע, ברביעי (כרגיל) ב18:30(פחות כרגיל) יש שיעור וכל מי שבאזור או לא מוזמן!
לפרטים נוספים...הטלפון שלי מופיע באתר
אז השבוע, ברביעי (כרגיל) ב18:30(פחות כרגיל) יש שיעור וכל מי שבאזור או לא מוזמן!
לפרטים נוספים...הטלפון שלי מופיע באתר
ממלכתי דתי:
בתאל כהן עם 99 מאולפנת הראל.
נריה שרמן עם 89 מאביר יעקב נהריה (אני משערת שזה האמור לעיל..)
אליה עמר עם 88 מישיבת הזורעים.
ממלכתי:
יעקב אלחדד עם 80 דנציגר קרית שמונה!!
עדי אסתרי עם 79 כדורי.
מרינה קיסילוב עם 77 אורט מעלות.
בהצלחה לכולם!!
בתאל כהן עם 99 מאולפנת הראל.
נריה שרמן עם 89 מאביר יעקב נהריה (אני משערת שזה האמור לעיל..)
אליה עמר עם 88 מישיבת הזורעים.
ממלכתי:
יעקב אלחדד עם 80 דנציגר קרית שמונה!!
עדי אסתרי עם 79 כדורי.
מרינה קיסילוב עם 77 אורט מעלות.
בהצלחה לכולם!!
''בבית שמש אשר ליהודה'' איפה מוזכר?
''כאלף איש ואישה'' - איפה מוזכר?
''כי ירט הדרך לנגדי'' - מי אמר?
עוד משהו-
אני מחפש ביטויים מגניבים כמו
אֶרץ אֶרץ אָרץ (ירמיה)
היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה(ירמיה)
קדוש קדוש קדוש (ישעיה)
עוה עוה עוה אשימנה (יחזקאל)
וגם מילים שמתחילות / מסתיימות באותה אות-
ויאכל וישת ויקם וילך ויבז (עשו)
ויאכל וישת וישב וישכב. וישב (אליהו)
וירמסנה. ויבא ויאכל וישת ויאמר (יהוא)
עיזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים. גמלים (יעקב)
איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו (אחי יוסף)
אמר אויב ארדוף אשיג אחלק (שירת הים)
בקיצור, אם יש לכם עוד רעיונות (לא חייבים מהסגנון שהבאתי, אפשר גם עוד דברים כאלה יפים) אני אשמח!
תודה רבה וב''הצלחה!!!
''כאלף איש ואישה'' - איפה מוזכר?
''כי ירט הדרך לנגדי'' - מי אמר?
עוד משהו-
אני מחפש ביטויים מגניבים כמו
אֶרץ אֶרץ אָרץ (ירמיה)
היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה(ירמיה)
קדוש קדוש קדוש (ישעיה)
עוה עוה עוה אשימנה (יחזקאל)
וגם מילים שמתחילות / מסתיימות באותה אות-
ויאכל וישת ויקם וילך ויבז (עשו)
ויאכל וישת וישב וישכב. וישב (אליהו)
וירמסנה. ויבא ויאכל וישת ויאמר (יהוא)
עיזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים. גמלים (יעקב)
איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו (אחי יוסף)
אמר אויב ארדוף אשיג אחלק (שירת הים)
בקיצור, אם יש לכם עוד רעיונות (לא חייבים מהסגנון שהבאתי, אפשר גם עוד דברים כאלה יפים) אני אשמח!
תודה רבה וב''הצלחה!!!
אבל אני אוהבת את הפס' הבא:
אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי; שָׁלוֹם, יַעֲשֶׂה-לִּי.(ישעיה כ"ז,ה)
אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי; שָׁלוֹם, יַעֲשֶׂה-לִּי.(ישעיה כ"ז,ה)
כי ירט הדרך לנגדי- בלעם
כאלף איש ואישה'--עם גדעון שנתץ את מגדל פנואל
בבית שמש אשר ליהודה-- נראה לי עם פלשתים שרצו לשלוח את הארון לשם
כאלף איש ואישה'--עם גדעון שנתץ את מגדל פנואל
בבית שמש אשר ליהודה-- נראה לי עם פלשתים שרצו לשלוח את הארון לשם
שלושה פעלים רצופים, אחד בעבר אחד בהווה ואחד בעתיד:
''ויאמר האיש נסעו מזה כי
שמעתי אומרים נלכה
נכון גדול??
''ויאמר האיש נסעו מזה כי
שמעתי אומרים נלכה
נכון גדול??
אם לא תאמינו כי לא תאמנו (ישעיה ו / ז?)
נו חבר'ה! קדימה!
זו הדרך להחיות את הפורום!! תחפשו לי עוד!!
נו חבר'ה! קדימה!
זו הדרך להחיות את הפורום!! תחפשו לי עוד!!
שמואל ב' פרק ה':
" שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ, וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע, וֶאֱלִיפָלֶט. וַיִּשְׁמְעוּ
" שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ, וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע, וֶאֱלִיפָלֶט. וַיִּשְׁמְעוּ
יש לי עוד !!
רצף של 5 מילים שכל אחת בנויה מ2 אותיות
'' כי גם זה לך בן ''
'' כי יד על כס י-ה ''
ב'הצלחה למתמודדים בחידון!!!!
רצף של 5 מילים שכל אחת בנויה מ2 אותיות
'' כי גם זה לך בן ''
'' כי יד על כס י-ה ''
ב'הצלחה למתמודדים בחידון!!!!
ושוב, יש לי עוד אחד!!!!!
והפעם -
9 פעמים האות י' בסוף מילה:
(כי אמרה) אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושיקויי (הושע ב')
שכוייח עצום חבר'ה!! לאט לאט נאסוף פה משו גדול!
והפעם -
9 פעמים האות י' בסוף מילה:
(כי אמרה) אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושיקויי (הושע ב')
שכוייח עצום חבר'ה!! לאט לאט נאסוף פה משו גדול!
פעמיים בישעי'הו פרק כ"ח, בפסוק י' ובפסוק י"ג:
"צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם"
"צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם"
בס"ד
"(והיה )כעם ככהן כעבד כאדוניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמַלְוֶה כלֹוֶה כנֹשׁא כאשר( נשא בו)"
וד"א, אָרץ זה בקמץ, לא פתח.
"(והיה )כעם ככהן כעבד כאדוניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמַלְוֶה כלֹוֶה כנֹשׁא כאשר( נשא בו)"
וד"א, אָרץ זה בקמץ, לא פתח.
יש למישהו מושג מתי היום הכנה לחידון? הוא כבר היה? לנו הודיעו באולפנה שהוא שני הקרוב (י' שבט), זה נכון?
בפשט נראה שהפנייה ליוסף באה לפרוט לו על המצפון אבל המדרש לוקח את הפנייה למקום אחר לגמרי
אמר רבי שמואל בר נחמן:
לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו אין בריה בעולם מכירו.
ולמה אמר הוציאו כל איש מעלי?
אלא כך אמר יוסף בלבו: מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים.
אמר ליה יהודה ליוסף: תדע, שמתחלה לא באת עלינו אלא בעלילות.
בתחילה אמרת לנו מרגלים אתם.
שניה אמרת: לראות את ערות הארץ באתם.
שלישית גביע גנבתם.
אני נשבע בחיי אבי הצדיק ואתה נשבעת בחיי פרעה הרשע, אם אני אוציא חרבי מנרתיקה אמלא כל מצרים הרוגים.
א"ל יוסף: אם תוציא חרב מנרתיקו אני כורכו על צווארך.
אמר ליה יהודה: אם אפתח את פי אבלע אותך.
אמר ליה יוסף: אם תפתח פיך אני סותמו באבן.
אמר יהודה ליוסף: מה נאמר לאבא?
א"ל: אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי.
א"ל יהודה: דין שקר אתה דן אותנו.
א"ל יוסף: אין לך דין שקר כמכירת אחיכם.
א"ל יהודה: נורא דשכם דליק בלבי.
א"ל יוסף: נורא דתמר כלתך אנא מטפי.
א"ל יהודה: רתח אנא ולית דמהימן לי.
א"ל יוסף: רתחא דידך אנא מתבר.
א"ל יהודה: עכשיו אני אצא ואצבע כל שווקים שבמצרים בדם.
א"ל יוסף: צבעים הייתם מימיכם, שצבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם טרף טרף.
כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, אמר יוסף בלבו: מוטב שאתוודע להן ואל יחריבו את מצרים.
אמר להן יוסף: לא כך אמרתם שאחיו של זה מת, אני קניתיו אקראנו ויבא אצלכם.
התחיל קורא יוסף בן יעקב בא אצלי, יוסף בן יעקב בא אצלי ודבר עם אחיך שמכרוך, והיו נושאין עיניהם בארבע פינות הבית.
א"ל יוסף: למה אתם מסתכלין לכאן ולכאן, אני יוסף אחיכם!
מיד פרחה נשמתן ולא יכלו לענות אותו.
(מדרש תנחומא פרק מ"ה)
יש למישהו רעיון מאיפה המדרש מוציא את ההתנגחות בינהם?
אמר רבי שמואל בר נחמן:
לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו אין בריה בעולם מכירו.
ולמה אמר הוציאו כל איש מעלי?
אלא כך אמר יוסף בלבו: מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים.
אמר ליה יהודה ליוסף: תדע, שמתחלה לא באת עלינו אלא בעלילות.
בתחילה אמרת לנו מרגלים אתם.
שניה אמרת: לראות את ערות הארץ באתם.
שלישית גביע גנבתם.
אני נשבע בחיי אבי הצדיק ואתה נשבעת בחיי פרעה הרשע, אם אני אוציא חרבי מנרתיקה אמלא כל מצרים הרוגים.
א"ל יוסף: אם תוציא חרב מנרתיקו אני כורכו על צווארך.
אמר ליה יהודה: אם אפתח את פי אבלע אותך.
אמר ליה יוסף: אם תפתח פיך אני סותמו באבן.
אמר יהודה ליוסף: מה נאמר לאבא?
א"ל: אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי.
א"ל יהודה: דין שקר אתה דן אותנו.
א"ל יוסף: אין לך דין שקר כמכירת אחיכם.
א"ל יהודה: נורא דשכם דליק בלבי.
א"ל יוסף: נורא דתמר כלתך אנא מטפי.
א"ל יהודה: רתח אנא ולית דמהימן לי.
א"ל יוסף: רתחא דידך אנא מתבר.
א"ל יהודה: עכשיו אני אצא ואצבע כל שווקים שבמצרים בדם.
א"ל יוסף: צבעים הייתם מימיכם, שצבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם טרף טרף.
כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, אמר יוסף בלבו: מוטב שאתוודע להן ואל יחריבו את מצרים.
אמר להן יוסף: לא כך אמרתם שאחיו של זה מת, אני קניתיו אקראנו ויבא אצלכם.
התחיל קורא יוסף בן יעקב בא אצלי, יוסף בן יעקב בא אצלי ודבר עם אחיך שמכרוך, והיו נושאין עיניהם בארבע פינות הבית.
א"ל יוסף: למה אתם מסתכלין לכאן ולכאן, אני יוסף אחיכם!
מיד פרחה נשמתן ולא יכלו לענות אותו.
(מדרש תנחומא פרק מ"ה)
יש למישהו רעיון מאיפה המדרש מוציא את ההתנגחות בינהם?
מה עובר בראש של יוסף כשיהודה מדבר אליו? המילים "ונפשו קשורה בנפשו" מזכירה לו את הסיפור של דינה? יהודה הוא המנהיג, באופן חלקי, מאז חטא ראובן. אם הוא יישאר, מן הסתם לא יהיה עוד רעש. ראובן, שמעון ולוי לא יתגרו ביעקב יותר ממה שהם כבר עשו. לא יהיה אף אחד שינסה להנהיג מלחמה.
אבל אם הוא יישאר עם בנימין, הוא לא רק משאיר את יהודה שהוא גור אריה, ידו בעורף אויביו, אלא גם מתגרה בעצמו יותר מדי ביעקב, שבאונו שרה את אלהים. שמא תאמר, יהודה לא יעז לספר ליעקב שבנימין נשבה, ויגיד שהוא מת? או שהוא עצמו לא יחזור הביתה? זה לא יקרה. יהודה כבר למד את הלקח שלו. תמר לימדה אותו לקחת את האמת הכי ישרה ופשוטה, בלי עיוותים ובלי התחמקויות. ואם יעקב באמת ימות מהצער? מן הסתם זה לא ממש יהיה הָרֶסֶן לבניו.
יוסף מסתכל לעיניים של יהודה, מקשיב לדברים של יהודה, והוא רואה ושומע אדם מיואש. מיואש ברמה שאם לא תרצה אותו מהר, הוא ישתולל כמו חיה. הוא יעשה הכל בשביל להציל את בנימין, ואוי לה לאומה שתטיל כסותה בין לביא ללביאה.
אני ממש גרוע בכתיבת דברים כאלה. אני מקוה שהובנתי.
אבל אם הוא יישאר עם בנימין, הוא לא רק משאיר את יהודה שהוא גור אריה, ידו בעורף אויביו, אלא גם מתגרה בעצמו יותר מדי ביעקב, שבאונו שרה את אלהים. שמא תאמר, יהודה לא יעז לספר ליעקב שבנימין נשבה, ויגיד שהוא מת? או שהוא עצמו לא יחזור הביתה? זה לא יקרה. יהודה כבר למד את הלקח שלו. תמר לימדה אותו לקחת את האמת הכי ישרה ופשוטה, בלי עיוותים ובלי התחמקויות. ואם יעקב באמת ימות מהצער? מן הסתם זה לא ממש יהיה הָרֶסֶן לבניו.
יוסף מסתכל לעיניים של יהודה, מקשיב לדברים של יהודה, והוא רואה ושומע אדם מיואש. מיואש ברמה שאם לא תרצה אותו מהר, הוא ישתולל כמו חיה. הוא יעשה הכל בשביל להציל את בנימין, ואוי לה לאומה שתטיל כסותה בין לביא ללביאה.
אני ממש גרוע בכתיבת דברים כאלה. אני מקוה שהובנתי.
http://www.iba.org.il/moreshet/moreshet.aspx?classto=List&set_date=2008-08-04
בצד שמאל למטה יש רשימה ארוכה.
תחפש שם חידון התנ''ך (וידאו)
בצד שמאל למטה יש רשימה ארוכה.
תחפש שם חידון התנ''ך (וידאו)
אנחנו רק מחכים למישהו שיחיה את הפורום היבש הזה!!!
ואת החידון הארצי של שנה עברה אפשר למצוא פה- http://www.inn.co.il/News/News.aspx/186827.
מחכים לשאלות... ;)
ערב טוב:):):)
ואת החידון הארצי של שנה עברה אפשר למצוא פה- http://www.inn.co.il/News/News.aspx/186827.
מחכים לשאלות... ;)
ערב טוב:):):)
אם תתן קישור. ניסיתי כבר כמה קישורים גם לעולמי וגם לארצי מסכם תשס"ט וזה לא עבד...
ולשאלות ודאי שיש ביקוש...
שבוע טוב.
ולשאלות ודאי שיש ביקוש...
שבוע טוב.
ביום רביעי הקרוב, ב17:30 בבית כנסת רמת אשכול בחיפה.
לפרטים נוספים 0548353322 הדר
בואו ברבבותיכם! :-)
לפרטים נוספים 0548353322 הדר
בואו ברבבותיכם! :-)
כיצד יש ללמוד מלכים א ו-ז?
אותה שאלה לגבי עזרא ז...
יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים?
תודה מראש לעונים!
אותה שאלה לגבי עזרא ז...
יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים?
תודה מראש לעונים!
קודם כל לקרוא ולהבין, ולחלק את זה לחלקים קטנים ומוגדרים. אחרי שזה מחולק לחלקים, קל יותר לראות את המבנה ולזכור אותו ברשי פרקים, ואז בעצם יש לך כמה חלקים קטנים ללמוד, ולא יחידה אחת ענקית.
ואז פשוט לנסות לזכור את הפרטים, באיזו דרך שבה המוח שלך זוכר.
ואז פשוט לנסות לזכור את הפרטים, באיזו דרך שבה המוח שלך זוכר.
תודה על העצות, אבל לא לזה התכוונתי. התכוונתי לשאול לאיזו רמה צריך לדעת אותם... כלומר, איזה מין שאלות עלול להופיע?
לגבי עזרא ז - רוב הפרק הוא בארמית... איך מתמודדים אם זה, אם בכלל זה נדרש?...
ושאלה נוספת - האם יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים?
תודה מראש לעונים ושבת שלום לכולם!
לגבי עזרא ז - רוב הפרק הוא בארמית... איך מתמודדים אם זה, אם בכלל זה נדרש?...
ושאלה נוספת - האם יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים?
תודה מראש לעונים ושבת שלום לכולם!
במלכים ו-ז אפשר לשאול גם שאלות רגילות של הבנה (בסופו של דבר זה סיפור, למרות שיש בו הרבה פרטים). ברשימות בעזרא זה פחות קל. אפשר לשאול כמה באו מבני X וכדו', וכן הפוך.
על הארמית לא נוהגים לשאול, אבל בעקבות השינויים בחידון, שמנסים לשאול שאלות של הבנה, אולי גם הג'וק של הארמית ייכנס להם לראש. למעשה הארמית די פשוטה. תקרא במקביל לפירוש או תרגום כלשהו, ואז תנסה לקרוא לבד - תגלה שהרוב מאוד מובן...
לפעמים יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים. זה לא אומר שצריך לדעת אותם בעל פה, אבל זה תמיד טוב...
על הארמית לא נוהגים לשאול, אבל בעקבות השינויים בחידון, שמנסים לשאול שאלות של הבנה, אולי גם הג'וק של הארמית ייכנס להם לראש. למעשה הארמית די פשוטה. תקרא במקביל לפירוש או תרגום כלשהו, ואז תנסה לקרוא לבד - תגלה שהרוב מאוד מובן...
לפעמים יש השלמת פסוקים מנביאים אחרונים. זה לא אומר שצריך לדעת אותם בעל פה, אבל זה תמיד טוב...
תודה רבה
רק חידוד אחרון לגבי השאלה האחרונה - לגבי השלמת פסוקים מנביאים אחרונים לגבי אילו ספרים מדובר? כל הפרקים מישעיה עד מלאכי? אם כן אז למה אתה מתכוון כשאתה אומר שלא צריך לדעת אותם בעל פה? לפי זה אני מבין שבעצם צריך ללמוד את הספרים האלה כמו שלומדים משלי או קהלת למשל תקן אותי בבקשה אם אני טועה.
שבוע טוב ותודה רבה.
רק חידוד אחרון לגבי השאלה האחרונה - לגבי השלמת פסוקים מנביאים אחרונים לגבי אילו ספרים מדובר? כל הפרקים מישעיה עד מלאכי? אם כן אז למה אתה מתכוון כשאתה אומר שלא צריך לדעת אותם בעל פה? לפי זה אני מבין שבעצם צריך ללמוד את הספרים האלה כמו שלומדים משלי או קהלת למשל תקן אותי בבקשה אם אני טועה.
שבוע טוב ותודה רבה.
מתחילת ישעיהו ועד סוף תרי עשר, מדי פעם בא להם לשאול השלמות פסוקים (אצלי שאלת המילואים בעולמי היתה דף A4 מלא לחלוטין בהשלמות פסוקים, בין השאר מנבואות).
אתה גם צודק, שצריך ללמוד את זה במידה מסוימת בדיוק כמו קוהלת ומשלי.
אלא מה? שגם את קוהלת ומשלי (ולמעשה שום ספר) אין צורך ללמוד בעל פה. לימוד בעל פה משמעו שאתה יודע לומר את הספר מתחילתו ועד סופו, וזו מיומנות שלא נצרכת כלל בחידון. המיומנות היחידה שנצרכת בהקשר להשלמות פסוקים היא היכולת להשלים מילים בתוך פסוק (ולעיתים חצאי פסוקים).
מה ההבדל?
בשביל המיומנות הנדרשת, יש שיטות הרבה פחות חרשניות להגיע לתוצאה הרצויה. למשל - להבין מה לעזאזל כתוב שם. ועוד ועוד. אם תשאל, הרבה יכולים להציע לך כאן אפשרויות שונות ללמוד את זה, כיד הדמיון.
לבחינה עצמית ניתן לכתוב בצד אחד של הדף חצאי פסוק ראשונים, ובצד השני חצאי פסוק אחרונים, לכסות צד אחד ולנסות להשלים.
אתה גם צודק, שצריך ללמוד את זה במידה מסוימת בדיוק כמו קוהלת ומשלי.
אלא מה? שגם את קוהלת ומשלי (ולמעשה שום ספר) אין צורך ללמוד בעל פה. לימוד בעל פה משמעו שאתה יודע לומר את הספר מתחילתו ועד סופו, וזו מיומנות שלא נצרכת כלל בחידון. המיומנות היחידה שנצרכת בהקשר להשלמות פסוקים היא היכולת להשלים מילים בתוך פסוק (ולעיתים חצאי פסוקים).
מה ההבדל?
בשביל המיומנות הנדרשת, יש שיטות הרבה פחות חרשניות להגיע לתוצאה הרצויה. למשל - להבין מה לעזאזל כתוב שם. ועוד ועוד. אם תשאל, הרבה יכולים להציע לך כאן אפשרויות שונות ללמוד את זה, כיד הדמיון.
לבחינה עצמית ניתן לכתוב בצד אחד של הדף חצאי פסוק ראשונים, ובצד השני חצאי פסוק אחרונים, לכסות צד אחד ולנסות להשלים.
נאמר ל-אבישי, יואב ואחימלך החתי
ו-"מצורעת כשלג" נאמר על היד של משה
באיזה עניין נאמר\איפה מוזכר
"חזק ונתחזק"
"וחזקני נא"
"חזקו והיו לאנשים.."
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
"וחזק לא יאמץ כוחו"
ו-"מצורעת כשלג" נאמר על היד של משה
באיזה עניין נאמר\איפה מוזכר
"חזק ונתחזק"
"וחזקני נא"
"חזקו והיו לאנשים.."
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
"וחזק לא יאמץ כוחו"
"ישלם ה' לעשה הרעה כרעתו"
"אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי"
"משפטים צדיקים"
"אי זה הדרך הלך"
"והחכמה מאין תבוא"
"והחכמה מאין תמצא"
"אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי"
"משפטים צדיקים"
"אי זה הדרך הלך"
"והחכמה מאין תבוא"
"והחכמה מאין תמצא"
עברנו את פעילות חנוכה, והוא עדיין על פעילות סוכות!!!
חוץ מהעדכונים האתר ממש טוב. כל הכבוד וישר כח!
ודרך-אגב, מה עם חולצתנועה?
חוץ מהעדכונים האתר ממש טוב. כל הכבוד וישר כח!
ודרך-אגב, מה עם חולצתנועה?
אדיר-קיבלת את התמונות ששלחתי לך?
יש שם תמונות מסוכות, מהשבת האחרונה ומעוד כל מיני הזדמנויות (אם לא אתעצל גם אשלח מתישהו תמונות מחנוכה...) שאנשים ביקשו שאעלה לאתר או לפייסבוק (שאין לי...)
יש שם תמונות מסוכות, מהשבת האחרונה ומעוד כל מיני הזדמנויות (אם לא אתעצל גם אשלח מתישהו תמונות מחנוכה...) שאנשים ביקשו שאעלה לאתר או לפייסבוק (שאין לי...)
היי
אני סטודנטית ואמורה להעביר שיעור תנ"ך -מלכים א פרק י"א-חטאי המלך שלמה והעונש.
יש למישהו רעיון למשחק או למשהו יצירתי להעברת השיעור?
אני סטודנטית ואמורה להעביר שיעור תנ"ך -מלכים א פרק י"א-חטאי המלך שלמה והעונש.
יש למישהו רעיון למשחק או למשהו יצירתי להעברת השיעור?
היי טל!
את תמיד יכולה לספק קצת רקע על התקופה באופן כללי ועל שלמה בפרט ולהציג אותו באור חיובי ביותר ואז להפנות את השומעים לרשימה של חטאים נוראיים שבתוכם מסתתרים גם חטאיו של שלמה. על הקהל לנחש את החטאים שלדעתו ביצע שלמה (זה יכול להיות גם די משעשע לשמוע האשמות חסרות בסיס נגד שלמה) ואז על כל פשע שחטא להציע עונש ראוי. בסוף המשחקון הקצרצר לספר לשומעים במה חטא בדיוק ומה העונש הראוי ע"פ התנ"ך לכל עוון ועוון.
מקווה שעזרתי... בהצלחה בכל אופן :-)
את תמיד יכולה לספק קצת רקע על התקופה באופן כללי ועל שלמה בפרט ולהציג אותו באור חיובי ביותר ואז להפנות את השומעים לרשימה של חטאים נוראיים שבתוכם מסתתרים גם חטאיו של שלמה. על הקהל לנחש את החטאים שלדעתו ביצע שלמה (זה יכול להיות גם די משעשע לשמוע האשמות חסרות בסיס נגד שלמה) ואז על כל פשע שחטא להציע עונש ראוי. בסוף המשחקון הקצרצר לספר לשומעים במה חטא בדיוק ומה העונש הראוי ע"פ התנ"ך לכל עוון ועוון.
מקווה שעזרתי... בהצלחה בכל אופן :-)
היכן נאמר?
א.'אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי'
ב."ויאמרו אליו הגידה-נא לנו באשר למי-הרעה הזאת לנו מה-מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי-מזה עם אתה"
ד."קח נא את ברכתי אשר הבאת לך"
ה."למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם"
ו."וימצאו שם באר מים חיים"
א.'אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי'
ב."ויאמרו אליו הגידה-נא לנו באשר למי-הרעה הזאת לנו מה-מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי-מזה עם אתה"
ד."קח נא את ברכתי אשר הבאת לך"
ה."למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם"
ו."וימצאו שם באר מים חיים"
א- דוד על בנו
ב- אנשי האונייה ליונה
ג-יעקב לעשו
ד-אבשלום בחזרתו מגשור
ה- עבדי יצחק
שיהיה לכולם חנוכה שמח!
ב- אנשי האונייה ליונה
ג-יעקב לעשו
ד-אבשלום בחזרתו מגשור
ה- עבדי יצחק
שיהיה לכולם חנוכה שמח!
א. דוד על התינוק שמת
ב. המלחים ליונה
ג. (אצלך זה יצא ד...) יעקב לעשו
ד. אבשלום
ה. עבדי יצחק חפרו בנחל גרר
שכוייח!
ב. המלחים ליונה
ג. (אצלך זה יצא ד...) יעקב לעשו
ד. אבשלום
ה. עבדי יצחק חפרו בנחל גרר
שכוייח!
שלום כולם
מחר (יום שלישי) יתקיים בע"ה שיעור חיפה
בבי"כ רמת אשכול (נוסעים בכל אוטובוס שעולה/יורד את פרויד, מבקשים מהנהג שיוריד בכניסה לשכונה, הולכים במשך 3 דקות ומגיעים!) בשעה 17:30
כולם מוזמנים!
מחר (יום שלישי) יתקיים בע"ה שיעור חיפה
בבי"כ רמת אשכול (נוסעים בכל אוטובוס שעולה/יורד את פרויד, מבקשים מהנהג שיוריד בכניסה לשכונה, הולכים במשך 3 דקות ומגיעים!) בשעה 17:30
כולם מוזמנים!
ביום שלישי, ב16:40 יתקיים שיעור בבי"כ רמת אשכול, הולך להיות שיעור מעניין אז ממש כדאי לבא!
אבי-אם אתה קורא פה במקרה, אני מנסה להשיג אותך, צור קשר! תודה
אבי-אם אתה קורא פה במקרה, אני מנסה להשיג אותך, צור קשר! תודה
פרטים בהמשך.
אפשר את מס' הטלפון שלך בבקשה ע"מ שאוכל להודיע לך על שיעורים במקום לסמוך על זה שתכנס לפורום?
שלח לתיבת המייל שלי: hadarlau@gmail.com
תודה רבה
אפשר את מס' הטלפון שלך בבקשה ע"מ שאוכל להודיע לך על שיעורים במקום לסמוך על זה שתכנס לפורום?
שלח לתיבת המייל שלי: hadarlau@gmail.com
תודה רבה
''מקום אשר אין שם מחסור'' - איפה?
''אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים''- מי?
''ותפש את הסלע במלחמה'' - מי? איך נקרא הסלע?
''וכל אשר אתה רואה לי הוא'' (מופסה לסימבה) סתם נו מי?
יאללה חבר'ה! להתחיל לזוז!!
''אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים''- מי?
''ותפש את הסלע במלחמה'' - מי? איך נקרא הסלע?
''וכל אשר אתה רואה לי הוא'' (מופסה לסימבה) סתם נו מי?
יאללה חבר'ה! להתחיל לזוז!!
איפה כתוב? (בלי עזרת אתר הניווט בתנ"ך!)
"הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם"
"יש לי כל "
"ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם"
" ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני"
"כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רועה"
"ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו"
"אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה"
"וירם הטבח את השוק והעליה"
"כאשר יפל הטל על האדמה"
"ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו"
"ויאמר האיש נסעו מזה"
"וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה"
בהצלחה!
"הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם"
"יש לי כל "
"ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם"
" ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני"
"כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רועה"
"ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו"
"אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה"
"וירם הטבח את השוק והעליה"
"כאשר יפל הטל על האדמה"
"ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו"
"ויאמר האיש נסעו מזה"
"וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה"
בהצלחה!
"יש לי כל "- יעקב לעשיו -עם המנחה
"כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רועה"- מיכיהו בן ימלא לאחאב ויהושפט- לפני המלחמה מול ארם
"וירם הטבח את השוק והעליה"- הטבח הביא לשאול -כששמואל פגש אותו
"ויאמר האיש נסעו מזה"- האיש בדותן ליוסף- כשחיפש את אחיו
"וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה"- יעקב לעשיו ככשמע שהוא בא עם 400 איש
"ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו"- מלך בבל וי'הויכין- שהוציא אותו מהכלא
" ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני"- נראה לי דוד ליהונתן-אחרי שדוד ברח משאול
"כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רועה"- מיכיהו בן ימלא לאחאב ויהושפט- לפני המלחמה מול ארם
"וירם הטבח את השוק והעליה"- הטבח הביא לשאול -כששמואל פגש אותו
"ויאמר האיש נסעו מזה"- האיש בדותן ליוסף- כשחיפש את אחיו
"וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה"- יעקב לעשיו ככשמע שהוא בא עם 400 איש
"ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו"- מלך בבל וי'הויכין- שהוציא אותו מהכלא
" ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני"- נראה לי דוד ליהונתן-אחרי שדוד ברח משאול
דוד באמת אומר ליהונתן פסוק דומה- "ואם יש בי עוון המיתני אתה, ועד אביך למה זה תביאני", וכמו שאריאל כתב, התשובה הנכונה לפסוק הזה היא אבשלום ליואב...
תשובות שנשארו:
''ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם'' - מרדכי
'אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה'' - נאמר לסנחריב
''ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עוון והמתני'' - אבשלום ליואב
''ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם'' - מרדכי
'אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה'' - נאמר לסנחריב
''ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עוון והמתני'' - אבשלום ליואב
היכן נאמר?
" והיית קרוב אלי"
"ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך"
"ובכל אשר יפנה ירשיע"
"אין לי טוב"
"כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"
בהצלחה!
" והיית קרוב אלי"
"ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך"
"ובכל אשר יפנה ירשיע"
"אין לי טוב"
"כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"
בהצלחה!
כי לא פתח ויך - נאמר על:
ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך - נאמר ל:
וילכדו אותה ויכוה לפי ואת העיר שלחו באש - העיר היא:
ב''הצלחה!!!!
אם תהיה היענות, אני אשתדל להוסיף עוד בעז''ה.
ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך - נאמר ל:
וילכדו אותה ויכוה לפי ואת העיר שלחו באש - העיר היא:
ב''הצלחה!!!!
אם תהיה היענות, אני אשתדל להוסיף עוד בעז''ה.
נוסד בכפית מדור מכתבים למערכת!
כתבו למערכת משהו קצר, 50-70 מלים, תגובה על מאמר, הגיג תנכ"י, כל דבר שקשור לתנ"ך.
להלן נקודה לדיון על גבי הכפית(באדיבות גברי):
מהו תפקידו של נביא?
בהצלחה.
כתבו למערכת משהו קצר, 50-70 מלים, תגובה על מאמר, הגיג תנכ"י, כל דבר שקשור לתנ"ך.
להלן נקודה לדיון על גבי הכפית(באדיבות גברי):
מהו תפקידו של נביא?
בהצלחה.
מדריך משלי לחיים ז
אראל סגל
זנות - בית בלי משפחה.
כוח הפיתוי של הזנות, שהוא גם גורם הסיכון העיקרי שלה, הוא הניתוק שבין בית לבין משפחה. האפשרות להיכנס לביתה של האישה הזונה, על כל ההנאות שבו, בלי האחריות ליצירת דור ההמשך. כך ניתן ללמוד מפרק ז בספר משלי, בו מופיעה שש פעמים המילה "בית":
"כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי" : החכם נמצא בביתו - יש לו בית מסודר ומשפחה מסודרת, הוא מסתכל החוצה ורואה את הבחורים שנמצאים מחוץ לחלון - הבחורים שעדיין אין להם בית – "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב". מבין אותם רווקים, הסכנה הגדולה ביותר אורבת לנער חסר לב - שאינו חושב בהגיון; הוא עלול ללכת אחרי כל אישה שנותנת לו אשליה של בית, מבלי לחשוב כלל על התוצאות. ואכן, אותו נער:
"עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד" - הוא עובר ליד פינתה של אישה זונה, וצועד דרך ביתה, בתקוה לקבל ממנה קצת חום ביתי; אולם האישה, שנמצאת באותו בית, לא רואה בביתה מרכז לבניית חיי משפחה, להיפך:
"הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ" - היא הומיה = משמיעה דיבורים מפתים, שוטפים וכובשים, וסוררת = סרה ומתנתקת ממשפחתה, אינה נמצאת בביתה, ואינה מתעניינת במשפחתה. יש לה מטרות אחרות; לאחר שהיא מפתה את הנער לבוא איתה, היא אומרת לו:
"לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים" - נחשוב רק על הלילה הזה, רק עד הבוקר. בבית הזה אין צורך לחשוב על העתיד, אין צורך לחשוב על משפחה - אפשר לחשוב רק על ההווה.
החכם מטיל את האחריות לא רק על האישה אלא גם על בעלה. גם הוא מנותק ממשפחתו ואינו נמצא בביתו:
"כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק" - הוא אינו נקרא "אישי" אלא "האיש" - הוא סתם איש שגר בבית, אין לי קשר איתו, וגם הוא לא קשור לביתו; אנחנו לא משפחה - אנחנו רק איש ואשה ש"במקרה" גרים יחד באותו בית.
"צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ" - הוא מתעניין יותר בכסף ובמסחר מאשר בבית ובמשפחה; הוא לא "ישוב" לביתו אלא "יבוא" לביתו; וגם זה רק במועד קבוע מראש (ליום הכסא), כמו אדם שמגיע לישיבה עסקית שנקבעה מראש. הבית בשבילו הוא עסקת נדל"ן ולא מקום לבניית משפחה.
בהמשך מתאר החכם איך הנער מתפתה והולך אל מותו הרוחני, ואז מסכם: בית כזה, שבו חושבים רק על ההווה, הוא בית של מוות - בית שאין בו המשכיות לחיים:
"דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת" .
להיזהר מפיתויים שמתחפשים למצוות
כשיצר הרע מנסה לפתות אדם טוב לעבור עבירה, הוא לא יכול פשוט להגיד לו "בוא תחטא", כי האדם לא יתייחס אליו; אז הוא עוטף את העבירה במצוה ואומר לו "בוא תקיים מצוה", ודרך המצוה, האדם מגיע לעבירה.
דוגמה לתחבולה זו של יצר הרע ניתן למצוא בפרקנו, בפסוקים י"ד-י"ז, המתארים את הפיתויים שמשתמשת בהם האישה הנואפת.
"זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי" - נדרתי להביא קרבן שלמים, והבאתי אותו היום. על-פי התורה , כשמביאים קרבן שלמים חייבים לגמור לאכול אותו באותו יום או למחרת. אני לא יכולה לגמור את כל הקרבן לבד בזמן כל-כך קצר, ו...
"עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ": מכיוון שאני יודעת שאתה אוהב לקיים מצוות, יצאתי לחפש אותך כדי להזמין אותך אליי, שתעזור לי לקיים את מצוות אכילת הקרבן. ובדרך נס "וָאֶמְצָאֶךָּ" - מצאתי אותך מייד, בקלות, והרי זה אות משמיים שאתה צריך לבוא אליי ולקיים את המצוה.
מכיוון שלא נצליח לגמור את כל הבשר היום, תצטרך לישון אצלי כדי שנוכל להמשיך לאכול אותו גם מחר, ולשם כך הכנתי מיטה יפה ונוחה: "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם"; פירש הגר"א: חטובות - מלשון חטיבה, כלומר המובחר. אטון מצרים - משא של מצרים. כלומר מן המובחר שנושאים ממצרים, כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים. והעניין: כי מצרים שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" . ע"כ.
מכיוון שחייבים לאכול את הקרבן בשמחה , הכנתי בשמים נעימים על המיטה, כדי שיהיה לנו שמח ונעים: "נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן".
רק אז, כשהוא כבר בביתה, וכל החושים שלו כבר שיכורים מאכילה, שתיה, ריחות ותענוגות, היא אומרת לו " לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר...".
ייתכן שגם הפסוק הבא: "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק" - מטרתו לשכנע את הנער שהוא מקיים מצוה - הוא משמח אישה אומללה ובודדה, שבעלה האכזר נטש אותה...
אחרי שהיא שכנעה אותו שהחטא הוא בעצם מצוה, גם מצוה בין אדם למקום וגם מצוה בין אדם לחברו, הוא כבר לא מסוגל להתנגד לפיתוייה.
הנער "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא" . זאת בניגוד לעבד ה' שנאמר עליו: "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל" .
עבד ה' הוא חלש כמו שה, והגויים מובילים אותו לטבח בניגוד לרצונו; אבל הנער שבפרקנו הוא חזק ובריא כמו שור, ודווקא הכוח שלו הוא שגורם לו להתפתות ולבוא אל הטבח מרצונו, לאחר שהאישה הנכריה שכנעה אותו שזו מצוה.
חכמה כתחליף למשפחה
מה יעשה אדם שעדיין אין לו משפחה, כדי שלא ייכשל בכל פיתויים נוספים הפוגעים במיוחד באנשים בודדים?
עצה אחת נמצאת בתחילת הפרק:
"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה"
אדם העוסק בחכמה ובינה אף פעם לא נמצא לבד:
אמר לחכמה 'אחותי את' - החכמה ( שאדם לומד מאחרים) היא כמו אחות, שאפשר לדבר איתה ולשמוע ממנה רעיונות מעניינים.
ו'מדע' לבינה תקרא - הבינה ( שאדם מפתח בעצמו) היא כמו מודע ( = מכר או קרוב משפחה), שאפשר לספר לו על הצרות ולקבל ממנו עצות ופתרונות.
לשמרך מאישה זרה, מנכריה אמריה החליקה - ולכן, מי שעוסק בחכמה ובינה אף פעם לא ירגיש בדידות, ולא יתפתה ללכת אחרי נשים נכריות נואפות, שהן משל לכל הפיתויים וההתמכרויות בעולם הזה.
הנשוי דואג לחבריו הרווקים. ייתכן שיש כאן רמז לעצה נוספת, המיועדת דווקא לחברים הנשואים של האנשים הרווקים:
"כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב" :
החכם נמצא בביתו - יש לו בית מסודר ומשפחה מסודרת. הוא משקיף = מסתכל מלמעלה, עוקב במבטו אחרי הנער, ורואה איך הוא מתפתה לזנות, אך לא עושה שום דבר כדי להציל אותו, ואכן הנער מגיע "אֶל חַדְרֵי מָוֶת".
ייתכן שיש כאן מסר לחכמים הנשואים, שכבר יש להם בית, שלא יסתגרו בביתם. אנשים שיש להם בית צריכים לא רק להשקיף החוצה, אלא גם לצאת החוצה בגופם - אל חבריהם הרווקים והרווקות; ולא רק כדי לשדך ביניהם (אם כי גם זה חשוב), אלא בעיקר כדי להתעניין בשלומם ובמצבם הרוחני והנפשי. ואם רואים נער חסר לב שנמצא בסכנה רוחנית משום שאין לו בית - אפשר להזמין אותו הביתה, להיות עבורו משפחה חמה ותומכת, כך שלא יגיע "אֶל חַדְרֵי מָוֶת".
אראל סגל
זנות - בית בלי משפחה.
כוח הפיתוי של הזנות, שהוא גם גורם הסיכון העיקרי שלה, הוא הניתוק שבין בית לבין משפחה. האפשרות להיכנס לביתה של האישה הזונה, על כל ההנאות שבו, בלי האחריות ליצירת דור ההמשך. כך ניתן ללמוד מפרק ז בספר משלי, בו מופיעה שש פעמים המילה "בית":
"כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי" : החכם נמצא בביתו - יש לו בית מסודר ומשפחה מסודרת, הוא מסתכל החוצה ורואה את הבחורים שנמצאים מחוץ לחלון - הבחורים שעדיין אין להם בית – "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב". מבין אותם רווקים, הסכנה הגדולה ביותר אורבת לנער חסר לב - שאינו חושב בהגיון; הוא עלול ללכת אחרי כל אישה שנותנת לו אשליה של בית, מבלי לחשוב כלל על התוצאות. ואכן, אותו נער:
"עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד" - הוא עובר ליד פינתה של אישה זונה, וצועד דרך ביתה, בתקוה לקבל ממנה קצת חום ביתי; אולם האישה, שנמצאת באותו בית, לא רואה בביתה מרכז לבניית חיי משפחה, להיפך:
"הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ" - היא הומיה = משמיעה דיבורים מפתים, שוטפים וכובשים, וסוררת = סרה ומתנתקת ממשפחתה, אינה נמצאת בביתה, ואינה מתעניינת במשפחתה. יש לה מטרות אחרות; לאחר שהיא מפתה את הנער לבוא איתה, היא אומרת לו:
"לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים" - נחשוב רק על הלילה הזה, רק עד הבוקר. בבית הזה אין צורך לחשוב על העתיד, אין צורך לחשוב על משפחה - אפשר לחשוב רק על ההווה.
החכם מטיל את האחריות לא רק על האישה אלא גם על בעלה. גם הוא מנותק ממשפחתו ואינו נמצא בביתו:
"כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק" - הוא אינו נקרא "אישי" אלא "האיש" - הוא סתם איש שגר בבית, אין לי קשר איתו, וגם הוא לא קשור לביתו; אנחנו לא משפחה - אנחנו רק איש ואשה ש"במקרה" גרים יחד באותו בית.
"צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ" - הוא מתעניין יותר בכסף ובמסחר מאשר בבית ובמשפחה; הוא לא "ישוב" לביתו אלא "יבוא" לביתו; וגם זה רק במועד קבוע מראש (ליום הכסא), כמו אדם שמגיע לישיבה עסקית שנקבעה מראש. הבית בשבילו הוא עסקת נדל"ן ולא מקום לבניית משפחה.
בהמשך מתאר החכם איך הנער מתפתה והולך אל מותו הרוחני, ואז מסכם: בית כזה, שבו חושבים רק על ההווה, הוא בית של מוות - בית שאין בו המשכיות לחיים:
"דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת" .
להיזהר מפיתויים שמתחפשים למצוות
כשיצר הרע מנסה לפתות אדם טוב לעבור עבירה, הוא לא יכול פשוט להגיד לו "בוא תחטא", כי האדם לא יתייחס אליו; אז הוא עוטף את העבירה במצוה ואומר לו "בוא תקיים מצוה", ודרך המצוה, האדם מגיע לעבירה.
דוגמה לתחבולה זו של יצר הרע ניתן למצוא בפרקנו, בפסוקים י"ד-י"ז, המתארים את הפיתויים שמשתמשת בהם האישה הנואפת.
"זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי" - נדרתי להביא קרבן שלמים, והבאתי אותו היום. על-פי התורה , כשמביאים קרבן שלמים חייבים לגמור לאכול אותו באותו יום או למחרת. אני לא יכולה לגמור את כל הקרבן לבד בזמן כל-כך קצר, ו...
"עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ": מכיוון שאני יודעת שאתה אוהב לקיים מצוות, יצאתי לחפש אותך כדי להזמין אותך אליי, שתעזור לי לקיים את מצוות אכילת הקרבן. ובדרך נס "וָאֶמְצָאֶךָּ" - מצאתי אותך מייד, בקלות, והרי זה אות משמיים שאתה צריך לבוא אליי ולקיים את המצוה.
מכיוון שלא נצליח לגמור את כל הבשר היום, תצטרך לישון אצלי כדי שנוכל להמשיך לאכול אותו גם מחר, ולשם כך הכנתי מיטה יפה ונוחה: "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם"; פירש הגר"א: חטובות - מלשון חטיבה, כלומר המובחר. אטון מצרים - משא של מצרים. כלומר מן המובחר שנושאים ממצרים, כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים. והעניין: כי מצרים שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" . ע"כ.
מכיוון שחייבים לאכול את הקרבן בשמחה , הכנתי בשמים נעימים על המיטה, כדי שיהיה לנו שמח ונעים: "נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן".
רק אז, כשהוא כבר בביתה, וכל החושים שלו כבר שיכורים מאכילה, שתיה, ריחות ותענוגות, היא אומרת לו " לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר...".
ייתכן שגם הפסוק הבא: "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק" - מטרתו לשכנע את הנער שהוא מקיים מצוה - הוא משמח אישה אומללה ובודדה, שבעלה האכזר נטש אותה...
אחרי שהיא שכנעה אותו שהחטא הוא בעצם מצוה, גם מצוה בין אדם למקום וגם מצוה בין אדם לחברו, הוא כבר לא מסוגל להתנגד לפיתוייה.
הנער "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא" . זאת בניגוד לעבד ה' שנאמר עליו: "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל" .
עבד ה' הוא חלש כמו שה, והגויים מובילים אותו לטבח בניגוד לרצונו; אבל הנער שבפרקנו הוא חזק ובריא כמו שור, ודווקא הכוח שלו הוא שגורם לו להתפתות ולבוא אל הטבח מרצונו, לאחר שהאישה הנכריה שכנעה אותו שזו מצוה.
חכמה כתחליף למשפחה
מה יעשה אדם שעדיין אין לו משפחה, כדי שלא ייכשל בכל פיתויים נוספים הפוגעים במיוחד באנשים בודדים?
עצה אחת נמצאת בתחילת הפרק:
"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה"
אדם העוסק בחכמה ובינה אף פעם לא נמצא לבד:
אמר לחכמה 'אחותי את' - החכמה ( שאדם לומד מאחרים) היא כמו אחות, שאפשר לדבר איתה ולשמוע ממנה רעיונות מעניינים.
ו'מדע' לבינה תקרא - הבינה ( שאדם מפתח בעצמו) היא כמו מודע ( = מכר או קרוב משפחה), שאפשר לספר לו על הצרות ולקבל ממנו עצות ופתרונות.
לשמרך מאישה זרה, מנכריה אמריה החליקה - ולכן, מי שעוסק בחכמה ובינה אף פעם לא ירגיש בדידות, ולא יתפתה ללכת אחרי נשים נכריות נואפות, שהן משל לכל הפיתויים וההתמכרויות בעולם הזה.
הנשוי דואג לחבריו הרווקים. ייתכן שיש כאן רמז לעצה נוספת, המיועדת דווקא לחברים הנשואים של האנשים הרווקים:
"כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב" :
החכם נמצא בביתו - יש לו בית מסודר ומשפחה מסודרת. הוא משקיף = מסתכל מלמעלה, עוקב במבטו אחרי הנער, ורואה איך הוא מתפתה לזנות, אך לא עושה שום דבר כדי להציל אותו, ואכן הנער מגיע "אֶל חַדְרֵי מָוֶת".
ייתכן שיש כאן מסר לחכמים הנשואים, שכבר יש להם בית, שלא יסתגרו בביתם. אנשים שיש להם בית צריכים לא רק להשקיף החוצה, אלא גם לצאת החוצה בגופם - אל חבריהם הרווקים והרווקות; ולא רק כדי לשדך ביניהם (אם כי גם זה חשוב), אלא בעיקר כדי להתעניין בשלומם ובמצבם הרוחני והנפשי. ואם רואים נער חסר לב שנמצא בסכנה רוחנית משום שאין לו בית - אפשר להזמין אותו הביתה, להיות עבורו משפחה חמה ותומכת, כך שלא יגיע "אֶל חַדְרֵי מָוֶת".
לפניכם מאמר מהכפית האחרונה. תגובות תתקבלנה בברכה! כל שאלה, הערה והארה.
סיפורי שמשון - ההתגלות הראשונה / איתי קגן
המאמר הקודם עסק בפסוקים א' ב', שהם פסוקי פתיחה לסיפור. מאמר זה יעסוק בסצנה הראשונה בסיפור, שהיא ההתגלות הראשונה של המלאך לאשת מנוח:
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן:
וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא:
כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱ לֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:"
הקטע הזה הוא לכאורה די פשוט. מלאך נגלה אל אשת מנוח העקרה, ומבשר לה שהיא תלד בן. הוא מורה לה לשמור מספר איסורים , ואז אומר לה מה ייעוד הנער: להושיע את ישראל.
למרות זאת, המבנה של הקטע מעט יותר מוזר. יש בו מעין חזרה באמצע: הוא מתחיל עם הבשורה על הולדת הבן (הִנֵּה נָא... וְיָלַדְתְּ בֵּן), עובר לציוויים (פסוק ד'), חוזר על הבשורה (כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן) וממשיך בציוויים (וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ). מהי המשמעות של חזרה זו?
בנוסף לכך, לא ברור למי הציוויים מופנים: לכאורה, איסור השתייה ואיסור האכילה מופנים רק לאם, ואיסור המורה הוא על הבן. אבל בהמשך נראה שאפשר לפרש גם בדרכים אחרות. אולי האיסורים שנאמרו לאישה צריכים לחול גם על בנה? או שמא כל הציוויים הם גם על האם וגם על הבן?
המפתח לתשובה לשאלות אלו הוא בביטוי הנדיר שמופיע: "נְזִיר אֱ לֹהִים". מה זה בכלל נזיר?
צוויי הנזיר נמצְאים בספר במדבר פרק ו':
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה':
(ג) מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל:
(ד) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:
(ה) כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:
(ו) כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא:
(ז) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ:
(ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה':
לפי ספר במדבר, נזיר הוא אדם שרוצה להתקרב לקב"ה. הנזיר נודר לקחת על עצמו שלשה איסורים לתקופה מסויימת, שאחריה הוא מפסיק את נזירותו:
א. לא לאכול או לשתות שום דבר שמקורו מענבים.
ב. לגדל את שערו.
ג. לא להיטמא למתים, אפילו לא למשפחה.
חוץ מבציווי ובסיפור שמשון, מוזכרים נזירים רק בעוד מקום אחד :
"וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים הַאַף אֵין זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ"
כאן רואים שוב את איסור שתיית היין מספר במדבר.
כשמשווים בין האיסורים שמופיעים בבמדבר לבין אלה שהמלאך ציווה את אשת מנוח, רואים דמיון מובהק. עניין היין והשכר משותף לשניהם, לשניהם אסור להסתפר, ובשניהם יש איסור שקשור לטומאה. אבל למרות זאת, הם לא חופפים לגמרי. בעוד שלנזיר מספר במדבר אסור לשתות או לאכול כל מה שמקורו בענבים, המלאך מצווה את האשה רק על שתיית יין ושכר. בתורה אסור לנזיר לגעת במתים, ובשופטים אסור לאמא לאכול כל טמא. בנוסף לכך, רואים ששמשון נטמא למתים, כשהורג פלשתים. הבדלים אלו הביאו את חז"ל לקבוע ששמשון הוא לא נזיר רגיל. הם המציאו ביטוי חדש על שמו - נזיר שמשון.
לפי פירוש זה, ההבדל בין שמשון לבין שאר הנזירים הוא שלשמשון מותר להטמא למתים, כנראה בגלל שייעודו היה להושיע את ישראל, מה שדרש טומאה. עכשיו אפשר להתחיל לענות על השאלות לעיל. אילו ציוויים חלים על מי? בעקבות ההבנה של מהו נזיר שמשון אפשר להבין שהציוויים על אשת מנוח אמורים לחול גם על הילד, שהרי הוא נזיר ואסור לו לשתות יין. אם כן, למה הם נאמרו לאמא? אולי מכיוון ששמשון צריך להיות נזיר מן הבטן ועקב העובדה שהאוכל שהאם אוכלת עובר לעובר בזמן ההריון, היא צריכה לשמור את איסורי הנזיר התלויים באכילה.
אפשר לתרץ את הימצאותו של האיסור הנוסף "אל תאכלי כל טמא" בכך שזהו לא איסור שקשור לנזירות, אלא איסור נוסף שחל על כל עם ישראל, והיא פשוט לא הקפידה אליו.
זהו הפירוש הרגיל, שחז"ל הלכו על פיו, וכן הרבה מפרשים, אבל אני רוצה להציע פירוש אחר.
נתחיל עם קושיות על השיטה הקודמת. בפרק הבא, לקראת חתונתו, שמשון עורך משתה! (י"ד י'). האם יתכן שהוא עשה משתה ולא שתה כלום?
בנוסף, לקראת סוף הסיפור, כשדלילה שואלת אותו במה כוחו גדול, הוא עונה:
"מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם"
למה הוא לא אומר שהיא גם יכולה להשקותו יין כדי להסיר את כוחו?
אני רוצה להציע שהקריאה היותר פשוטה של הפסוקים היא הנכונה. איסורי האכילה ושתייה מכוונים רק לאישה, ורק איסור המורה חל על הילד. בניגוד לנזיר בספר במדבר, לשמשון מותר להיטמא למתים ולשתות יין. איסורי היין והטומאה הם רק לאשת מנוח. רואים מהמשתה ומדבריו לדלילה, שעניין היין לא קשור כלל. הוכחה נוספת באה מההשוואה לסיפור חנה.
יש הרבה הקבלות בין סיפורנו לבין סיפור חנה ואלקנה בשמואל (לדוגמא: "ויהי איש אחד", עקרוּת). בסיפור מקביל זה מסופר על חנה:
"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְ בָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ"
שני הסיפורים הם המקומות היחידים בתנ"ך בהם מופיע הביטוי "וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ", וזהו הדבר היחיד שמוזכר. מעניינת גם ההשוואה של האמהות. אשת מנוח לא שותה יין ושכר, וחנה מעידה על עצמה ש"אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי".
עוד ראיה היא מהמשך הסיפור. כשאשת מנוח מספרת לבעלה על הציוויים היא אומרת רק את שני הציוויים הראשונים: "וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ" .
היא לא מזכירה את עניין המורה, שהוא נוגע לנער, ומזכירה רק את האיסורים החלים עליה. מיד לאחר מכן מנוח מתפלל ואומר: "אִישׁ הָאֱ לֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד"
כלומר, מנוח מבין שמה שהאישה אמרה לו הם רק דברים שנוגעים אליה, לא לנער היולד, ולכן הוא מבקש לדעת את המצוות שקשורות בילד!
אם באמת איסורי היין והטמאה לא קשורים לאיסורי הנזיר, לשם מה הם באים? כדי לענות על שאלה זאת, נציע קריאה מחודשת של הפסוקים, שתענה גם על שאלתנו הראשונה, לגבי הסדר המסורבל של הדברים והחזרות.
המלאך לכאורה חוזר פעמיים על בשורת ההריון:
"הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן"
"כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן"
למה יש את שניהם?
אני חושב שהבלבול בא מהבנה לא נכונה של הפסוקים. ה"הנך הרה" השני הוא לא חזרה על הבשורה, אלא הסיבה לציוויים הקודמים. זהו בעצם המבנה של כל הציוויים: ציווי, כי – סיבה.
"וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא - כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן
וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁו -ֹכִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן"
סידור הפסוקים בצורה כזאת גם מסביר את ה"ו" המוזרה של "ומורה".
לפי הסידור החדש והמובן, מובלט ההבדל בין האיסורים. האיסור היחיד שסיבתו היא הנזירות הוא איסור התספורת. לעומת זאת, לשני הציוויים הראשונים מובאת סיבה אחרת: כי הנך הרה! הסיבה שלאמא אסור לשתות אלכוהול ולאכול טמא היא בגלל שהיא בהריון! לדעתי, האיסורים הם בריאותיים. ידוע לנו היום שאם אישה הרה שותה יין ושכר היא מזיקה לעובר. אכילת טומאה גם כן מזיקה לעובר, מבחינה "רוחנית". המלאך רצה לשמור על בריאות וקדושת שמשון בזמן שהוא עדיין ברחם אימו, בלי קשר לאיסור הנזיר, שיחול כשהוא יוולד.
לסיכום: שאלנו מהו אופי הנזירות של שמשון, אלו איסורים אימו צריכה לשמור, ולמה יש חזרה בתוך הקטע. ענינו ששמשון לא היה נזיר כמו הנזיר מהתורה, אלא היה צריך לשמור רק את איסור המורה. אשת מנוח הייתה צריכה להינזר מיין, שכר וטומאה, מתוך מעין "שמירת הריון".
סיפורי שמשון - ההתגלות הראשונה / איתי קגן
המאמר הקודם עסק בפסוקים א' ב', שהם פסוקי פתיחה לסיפור. מאמר זה יעסוק בסצנה הראשונה בסיפור, שהיא ההתגלות הראשונה של המלאך לאשת מנוח:
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן:
וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא:
כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱ לֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:"
הקטע הזה הוא לכאורה די פשוט. מלאך נגלה אל אשת מנוח העקרה, ומבשר לה שהיא תלד בן. הוא מורה לה לשמור מספר איסורים , ואז אומר לה מה ייעוד הנער: להושיע את ישראל.
למרות זאת, המבנה של הקטע מעט יותר מוזר. יש בו מעין חזרה באמצע: הוא מתחיל עם הבשורה על הולדת הבן (הִנֵּה נָא... וְיָלַדְתְּ בֵּן), עובר לציוויים (פסוק ד'), חוזר על הבשורה (כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן) וממשיך בציוויים (וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ). מהי המשמעות של חזרה זו?
בנוסף לכך, לא ברור למי הציוויים מופנים: לכאורה, איסור השתייה ואיסור האכילה מופנים רק לאם, ואיסור המורה הוא על הבן. אבל בהמשך נראה שאפשר לפרש גם בדרכים אחרות. אולי האיסורים שנאמרו לאישה צריכים לחול גם על בנה? או שמא כל הציוויים הם גם על האם וגם על הבן?
המפתח לתשובה לשאלות אלו הוא בביטוי הנדיר שמופיע: "נְזִיר אֱ לֹהִים". מה זה בכלל נזיר?
צוויי הנזיר נמצְאים בספר במדבר פרק ו':
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה':
(ג) מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל:
(ד) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:
(ה) כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:
(ו) כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא:
(ז) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ:
(ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה':
לפי ספר במדבר, נזיר הוא אדם שרוצה להתקרב לקב"ה. הנזיר נודר לקחת על עצמו שלשה איסורים לתקופה מסויימת, שאחריה הוא מפסיק את נזירותו:
א. לא לאכול או לשתות שום דבר שמקורו מענבים.
ב. לגדל את שערו.
ג. לא להיטמא למתים, אפילו לא למשפחה.
חוץ מבציווי ובסיפור שמשון, מוזכרים נזירים רק בעוד מקום אחד :
"וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים הַאַף אֵין זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ"
כאן רואים שוב את איסור שתיית היין מספר במדבר.
כשמשווים בין האיסורים שמופיעים בבמדבר לבין אלה שהמלאך ציווה את אשת מנוח, רואים דמיון מובהק. עניין היין והשכר משותף לשניהם, לשניהם אסור להסתפר, ובשניהם יש איסור שקשור לטומאה. אבל למרות זאת, הם לא חופפים לגמרי. בעוד שלנזיר מספר במדבר אסור לשתות או לאכול כל מה שמקורו בענבים, המלאך מצווה את האשה רק על שתיית יין ושכר. בתורה אסור לנזיר לגעת במתים, ובשופטים אסור לאמא לאכול כל טמא. בנוסף לכך, רואים ששמשון נטמא למתים, כשהורג פלשתים. הבדלים אלו הביאו את חז"ל לקבוע ששמשון הוא לא נזיר רגיל. הם המציאו ביטוי חדש על שמו - נזיר שמשון.
לפי פירוש זה, ההבדל בין שמשון לבין שאר הנזירים הוא שלשמשון מותר להטמא למתים, כנראה בגלל שייעודו היה להושיע את ישראל, מה שדרש טומאה. עכשיו אפשר להתחיל לענות על השאלות לעיל. אילו ציוויים חלים על מי? בעקבות ההבנה של מהו נזיר שמשון אפשר להבין שהציוויים על אשת מנוח אמורים לחול גם על הילד, שהרי הוא נזיר ואסור לו לשתות יין. אם כן, למה הם נאמרו לאמא? אולי מכיוון ששמשון צריך להיות נזיר מן הבטן ועקב העובדה שהאוכל שהאם אוכלת עובר לעובר בזמן ההריון, היא צריכה לשמור את איסורי הנזיר התלויים באכילה.
אפשר לתרץ את הימצאותו של האיסור הנוסף "אל תאכלי כל טמא" בכך שזהו לא איסור שקשור לנזירות, אלא איסור נוסף שחל על כל עם ישראל, והיא פשוט לא הקפידה אליו.
זהו הפירוש הרגיל, שחז"ל הלכו על פיו, וכן הרבה מפרשים, אבל אני רוצה להציע פירוש אחר.
נתחיל עם קושיות על השיטה הקודמת. בפרק הבא, לקראת חתונתו, שמשון עורך משתה! (י"ד י'). האם יתכן שהוא עשה משתה ולא שתה כלום?
בנוסף, לקראת סוף הסיפור, כשדלילה שואלת אותו במה כוחו גדול, הוא עונה:
"מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם"
למה הוא לא אומר שהיא גם יכולה להשקותו יין כדי להסיר את כוחו?
אני רוצה להציע שהקריאה היותר פשוטה של הפסוקים היא הנכונה. איסורי האכילה ושתייה מכוונים רק לאישה, ורק איסור המורה חל על הילד. בניגוד לנזיר בספר במדבר, לשמשון מותר להיטמא למתים ולשתות יין. איסורי היין והטומאה הם רק לאשת מנוח. רואים מהמשתה ומדבריו לדלילה, שעניין היין לא קשור כלל. הוכחה נוספת באה מההשוואה לסיפור חנה.
יש הרבה הקבלות בין סיפורנו לבין סיפור חנה ואלקנה בשמואל (לדוגמא: "ויהי איש אחד", עקרוּת). בסיפור מקביל זה מסופר על חנה:
"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְ בָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ"
שני הסיפורים הם המקומות היחידים בתנ"ך בהם מופיע הביטוי "וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ", וזהו הדבר היחיד שמוזכר. מעניינת גם ההשוואה של האמהות. אשת מנוח לא שותה יין ושכר, וחנה מעידה על עצמה ש"אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי".
עוד ראיה היא מהמשך הסיפור. כשאשת מנוח מספרת לבעלה על הציוויים היא אומרת רק את שני הציוויים הראשונים: "וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ" .
היא לא מזכירה את עניין המורה, שהוא נוגע לנער, ומזכירה רק את האיסורים החלים עליה. מיד לאחר מכן מנוח מתפלל ואומר: "אִישׁ הָאֱ לֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד"
כלומר, מנוח מבין שמה שהאישה אמרה לו הם רק דברים שנוגעים אליה, לא לנער היולד, ולכן הוא מבקש לדעת את המצוות שקשורות בילד!
אם באמת איסורי היין והטמאה לא קשורים לאיסורי הנזיר, לשם מה הם באים? כדי לענות על שאלה זאת, נציע קריאה מחודשת של הפסוקים, שתענה גם על שאלתנו הראשונה, לגבי הסדר המסורבל של הדברים והחזרות.
המלאך לכאורה חוזר פעמיים על בשורת ההריון:
"הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן"
"כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן"
למה יש את שניהם?
אני חושב שהבלבול בא מהבנה לא נכונה של הפסוקים. ה"הנך הרה" השני הוא לא חזרה על הבשורה, אלא הסיבה לציוויים הקודמים. זהו בעצם המבנה של כל הציוויים: ציווי, כי – סיבה.
"וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא - כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן
וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁו -ֹכִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן"
סידור הפסוקים בצורה כזאת גם מסביר את ה"ו" המוזרה של "ומורה".
לפי הסידור החדש והמובן, מובלט ההבדל בין האיסורים. האיסור היחיד שסיבתו היא הנזירות הוא איסור התספורת. לעומת זאת, לשני הציוויים הראשונים מובאת סיבה אחרת: כי הנך הרה! הסיבה שלאמא אסור לשתות אלכוהול ולאכול טמא היא בגלל שהיא בהריון! לדעתי, האיסורים הם בריאותיים. ידוע לנו היום שאם אישה הרה שותה יין ושכר היא מזיקה לעובר. אכילת טומאה גם כן מזיקה לעובר, מבחינה "רוחנית". המלאך רצה לשמור על בריאות וקדושת שמשון בזמן שהוא עדיין ברחם אימו, בלי קשר לאיסור הנזיר, שיחול כשהוא יוולד.
לסיכום: שאלנו מהו אופי הנזירות של שמשון, אלו איסורים אימו צריכה לשמור, ולמה יש חזרה בתוך הקטע. ענינו ששמשון לא היה נזיר כמו הנזיר מהתורה, אלא היה צריך לשמור רק את איסור המורה. אשת מנוח הייתה צריכה להינזר מיין, שכר וטומאה, מתוך מעין "שמירת הריון".
תושבי הפורום היקרים,
חלקכם ודאי קיבלו את הכפית האחרונה שיצאה, לפני כחודש. השאר - יכולים למצוא אותה כאן באתר.
אנחנו שמחים לייסד בכפית את מדור "מכתבים למערכת" שעניינו העיקרי הוא תגובות על תוכן הכפית ובנוסף - רעיונות שעולים בראשיכם, שאלות על כל דבר תנ"כי, בקשות לכתיבה על נושאים מסוימים וכד'. המדור הזה יכול להיות מוצלח מאד וזה תלוי אך ורק בשיתוף הפעולה של הקוראים ובמידת הרצון להרחיב ולקיים דיון מעל דפי הכפית.
אנחנו מזמינים אתכם לנצל את ההזדמנות הזאת, לעיין שוב בכפית (שקיבלתם בדואר או כאן באתר) ולכתוב כאן כל תגובה, הערה, הארה, שאלה וכו'. מה שתכתבו יתפרסם אי"ה במדור מכתבים למערכת בכפית הבאה.
תודה מראש,
ועדת כפית.
חלקכם ודאי קיבלו את הכפית האחרונה שיצאה, לפני כחודש. השאר - יכולים למצוא אותה כאן באתר.
אנחנו שמחים לייסד בכפית את מדור "מכתבים למערכת" שעניינו העיקרי הוא תגובות על תוכן הכפית ובנוסף - רעיונות שעולים בראשיכם, שאלות על כל דבר תנ"כי, בקשות לכתיבה על נושאים מסוימים וכד'. המדור הזה יכול להיות מוצלח מאד וזה תלוי אך ורק בשיתוף הפעולה של הקוראים ובמידת הרצון להרחיב ולקיים דיון מעל דפי הכפית.
אנחנו מזמינים אתכם לנצל את ההזדמנות הזאת, לעיין שוב בכפית (שקיבלתם בדואר או כאן באתר) ולכתוב כאן כל תגובה, הערה, הארה, שאלה וכו'. מה שתכתבו יתפרסם אי"ה במדור מכתבים למערכת בכפית הבאה.
תודה מראש,
ועדת כפית.
שלום!
לכל שבת נח"ת יש נושא מסוים שהוא ספר בתנ"ך. במהלך השבת מקיימים שיעורים, משחק ודיון סביב הספר במטרה להכיר אותו יותר לעומק.
חוץ מזה - יש כמובן תפילות וארוחות.
זהו בגדול.
אגב, אוהבים כאן בפורום שאנשים יזדהו בשמם, אז להבא כדאי לעשות כן =)
לכל שבת נח"ת יש נושא מסוים שהוא ספר בתנ"ך. במהלך השבת מקיימים שיעורים, משחק ודיון סביב הספר במטרה להכיר אותו יותר לעומק.
חוץ מזה - יש כמובן תפילות וארוחות.
זהו בגדול.
אגב, אוהבים כאן בפורום שאנשים יזדהו בשמם, אז להבא כדאי לעשות כן =)
סיימתי לכתוב עכשיו שיעור...מעלה שאלה שנשארתי איתה, לדיונכם. מתישהו מחר(או שזה כבר היום?)
מה מגדיר את פעולתו של נביא כ"מוצלחת"? חזרה בתשובה של כל העם? הגשמת מטרה מסוימת של אותו נביא? מלכים/מנהיגים נאמנים לה'?
קחו למשל את אלישע. בזמנו הוכרתה עבודת הבעל, אך מצד שני, עוד היתה ע"ז בישראל. הקשר בינו למלוכה היה יותר טוב מהקשר בין אליהו למלוכה. האם אפשר להגדיר את תקופת הפעילות שלו כהצלחה? זה מעלה לי עוד כל מיני שאלות על ימינו אבל לא לפורום הזה :)
שיהיה לכם חודש טוב ושבוע טוב!
(והמון אנשים מחר בשיעור אצלנו...)
מה מגדיר את פעולתו של נביא כ"מוצלחת"? חזרה בתשובה של כל העם? הגשמת מטרה מסוימת של אותו נביא? מלכים/מנהיגים נאמנים לה'?
קחו למשל את אלישע. בזמנו הוכרתה עבודת הבעל, אך מצד שני, עוד היתה ע"ז בישראל. הקשר בינו למלוכה היה יותר טוב מהקשר בין אליהו למלוכה. האם אפשר להגדיר את תקופת הפעילות שלו כהצלחה? זה מעלה לי עוד כל מיני שאלות על ימינו אבל לא לפורום הזה :)
שיהיה לכם חודש טוב ושבוע טוב!
(והמון אנשים מחר בשיעור אצלנו...)
ובסוג הנביא,נביא נחמה מצליח אם העם מתנחם וקם מהחורבן, נביא זעם מצליח אם נמנע העונש, נביא שמוכיח מצליח אם העם הקשיבו לו ונביא מופתים אני לא כ"כ בטוח נראה לי שהמטרה שלו זה לישמור על Jewish Tradition .
כי אני לא בטוחה שהבנתי...
נביא מופתים=אליהו, אלישע וכד'? כי אם כן, המופתים הם לא פשוט המתודה להעברת המסר של הנביא שיכול להיות כל אחד מהדברים הקודמים?
נביא מופתים=אליהו, אלישע וכד'? כי אם כן, המופתים הם לא פשוט המתודה להעברת המסר של הנביא שיכול להיות כל אחד מהדברים הקודמים?
לא ממש, עד תקופה מסוימת הנביאים הסתובבו ועשו ניסים וקצת הוכיחו בשלב מסוים הנביאים הפכו להיות נואמים אליהו ואלישע עושים ניסים כדי להטיב עם אנשים מסויימים בלי שום מסקנה מתוחכמת בסוף הנס.
בוא נראה....האישה מצרפת- עתה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת
ומה עם הפן הלאומי של הנבואה שלהם?
לזה היתה קצת יותר פואנטה אאל"ט.
ו"נביאי החצר" (גד/נתן) יש לזה תקדים בעוד מקומות? אלישע או ישעיה לעתים? מה התפקיד שלהם? מכשיר קשר פתוח בין ההנהגה לאלוקים?
חייבת ללמוד יותר תנ"ך :( לעזאזל עם פיזיקה/מ"מ/שאר המקצועות הראליים ודורשי הזמן...
ומה עם הפן הלאומי של הנבואה שלהם?
לזה היתה קצת יותר פואנטה אאל"ט.
ו"נביאי החצר" (גד/נתן) יש לזה תקדים בעוד מקומות? אלישע או ישעיה לעתים? מה התפקיד שלהם? מכשיר קשר פתוח בין ההנהגה לאלוקים?
חייבת ללמוד יותר תנ"ך :( לעזאזל עם פיזיקה/מ"מ/שאר המקצועות הראליים ודורשי הזמן...
זה מה שמקשר אותם לקב"ה סוג אדמור או משהו כזה.
כל הנביאים שמוזכרים לנו בתנ"ך יש להם פן לאומי (ולכן הם נזכרים..) אז יכול להיות שיש כאלה שלא נזכרים ורק עשו מופתים, וחוץ מזה גם כשהם מדברים הם לא נואמים אלא שליחי ה' בצורה מאוד ספציפית וזה לא לוקח יותר מ20 דקות חנוק מה שמשאיר הרבה זמן פנוי (מובן אם מניחים שנבואה לא באה כל יום).
אני חושב שנביאי חצר לא באמת נמצאים בחצר כל הזמן אלא יותר מסתובבים בסביבה משום מה אני נוטה ליחס לנביא עראיות בדרך חיים, אבל קשה לדעת על אופי החיים שלהם כי (עד כמה שידוע לי..) מה שסופר בתנ"ך כמעט תמיד מצומצם לקטעים הרלוונטים.
לא ממש, אני חושב שהם לא בדיוק מכשיר קשר כי יש להם דעה עצמאית הם יותר האיש של המלך מול הקב"ה (ולא הפוך.)
כל הנביאים שמוזכרים לנו בתנ"ך יש להם פן לאומי (ולכן הם נזכרים..) אז יכול להיות שיש כאלה שלא נזכרים ורק עשו מופתים, וחוץ מזה גם כשהם מדברים הם לא נואמים אלא שליחי ה' בצורה מאוד ספציפית וזה לא לוקח יותר מ20 דקות חנוק מה שמשאיר הרבה זמן פנוי (מובן אם מניחים שנבואה לא באה כל יום).
אני חושב שנביאי חצר לא באמת נמצאים בחצר כל הזמן אלא יותר מסתובבים בסביבה משום מה אני נוטה ליחס לנביא עראיות בדרך חיים, אבל קשה לדעת על אופי החיים שלהם כי (עד כמה שידוע לי..) מה שסופר בתנ"ך כמעט תמיד מצומצם לקטעים הרלוונטים.
לא ממש, אני חושב שהם לא בדיוק מכשיר קשר כי יש להם דעה עצמאית הם יותר האיש של המלך מול הקב"ה (ולא הפוך.)
מציץ בשעון, "חברה, תזדרזו עם שפיכת המים, כן? יש 8 דקות והיינו כאן, ועוד לא שחטנו אף כופר..."
החלוקה המשעשעת הזו מקובלת במחקר, אבל לא ברור לי מנין היא.
די ברור שזה נובע מכך שכשמסתכלים בתנ"ך רואים על אליהו ואלישע שהם עשו ניסים, ואילו מאוחר יותר רואים ספרים שלמים של נביאים.
אך זו אשליה אופטית.
בספר מלכים, גם ישעיהו ונביאים אחרים מתוארים ככאלה שהמלך שולח אליהם כדי לבקש את ה', והם עונים לו בנסים. הסיבה היחידה להבדל היא שירמיהו כתב ספר, ואילו את דברי אליהו לא אספו לספר (יתכן ספציפית שלא היה דבר כזה, ואליהו לא נאם נאומים רבים. אך לא חייבים לומר שיש כאן ענין עקרוני).
די ברור שזה נובע מכך שכשמסתכלים בתנ"ך רואים על אליהו ואלישע שהם עשו ניסים, ואילו מאוחר יותר רואים ספרים שלמים של נביאים.
אך זו אשליה אופטית.
בספר מלכים, גם ישעיהו ונביאים אחרים מתוארים ככאלה שהמלך שולח אליהם כדי לבקש את ה', והם עונים לו בנסים. הסיבה היחידה להבדל היא שירמיהו כתב ספר, ואילו את דברי אליהו לא אספו לספר (יתכן ספציפית שלא היה דבר כזה, ואליהו לא נאם נאומים רבים. אך לא חייבים לומר שיש כאן ענין עקרוני).
אנחנו כן יכולים לראות שבתקופה מסוימת התנ"ך מדגיש את הפן הנסי בנביא ובתקופה אחרת את הפן הנבואי.
צירוף מקרים? סתם דרך הצגה של התנ"ך? יכול להיות.. אבל בפשטות מהתנ"ך נראה שבין שמואל ועד סוף תרי עשר יש שינוי בסגנון.
צירוף מקרים? סתם דרך הצגה של התנ"ך? יכול להיות.. אבל בפשטות מהתנ"ך נראה שבין שמואל ועד סוף תרי עשר יש שינוי בסגנון.
עם מה שאמרת עכשיו אני מסכים לחלוטין: במקרא יש שינוי בדגש הספרותי. זה אומר שצריך לדון בשאלה, מדוע בתקופה מאוחרת יותר ישנה חשיבות לנבואות הרבות של הנביאים, ולפני כן לא. על כך יש תשובות רבות, וזה ידוע.
אבל מה שאתה עשית זה לומר שאם התנ"ך מציג את זה ככה, אז צריך לומר שזה מה שהיה, וזה ודאי לא נכון.
אתה שואל "מה היה" (וזו שאלה שאין עליה תשובה בתנ"ך), ומחליט על סמך זה כי הנביאים השתנו. אני שואל "מה כתוב" (וזה משהו שכמעט תמיד אפשר לדעת), ולכן רואה הבדל בהתייחסות התנ"ך לנביאים, ולא בנביאים עצמם.
אבל מה שאתה עשית זה לומר שאם התנ"ך מציג את זה ככה, אז צריך לומר שזה מה שהיה, וזה ודאי לא נכון.
אתה שואל "מה היה" (וזו שאלה שאין עליה תשובה בתנ"ך), ומחליט על סמך זה כי הנביאים השתנו. אני שואל "מה כתוב" (וזה משהו שכמעט תמיד אפשר לדעת), ולכן רואה הבדל בהתייחסות התנ"ך לנביאים, ולא בנביאים עצמם.
השאלה היא האם התנ"ך באמת משקף את המציאות, אם הוא משקף אותה אז השינוי בסגנון הוא בגלל שינוי במציאות אם לא צריך באמת להבין את מה הוא משקף..
אתה חושב ששמואל הסתובב ונתן נבואות כלליות ושירמיהו סיפר לאנשים איפה האתונות שלהם? אני בכל זאת חושב שיש תקופות שבהם לקב"ה יש פחות מה להגיד לעם כולו ולכן עיקר התפקיד של נביא זה בדברים קטנים. (שוב זאת דעתי ואין בתנ"ך הוכחות חותכות לשום כיוון.
אתה חושב ששמואל הסתובב ונתן נבואות כלליות ושירמיהו סיפר לאנשים איפה האתונות שלהם? אני בכל זאת חושב שיש תקופות שבהם לקב"ה יש פחות מה להגיד לעם כולו ולכן עיקר התפקיד של נביא זה בדברים קטנים. (שוב זאת דעתי ואין בתנ"ך הוכחות חותכות לשום כיוון.
אליהו למשל, כמעט ולא התייחס לאנשים פרטיים (חוץ מעובדיהו והאישה הצרפתית אאל"ט) והתעסק בדברים ברמה יותר נשגבת
אלישע לעומתו, בזמן שהתעסק בעזרה למלכים, תכנון נצחונות על ארם והכרזה על סוף של מצור, גם מצא זמן להשפיע טוב,אוכל ושלל ניסים קטנים (יחסית כמובן) על כמות די נכבדת של אנשים.
אלישע לעומתו, בזמן שהתעסק בעזרה למלכים, תכנון נצחונות על ארם והכרזה על סוף של מצור, גם מצא זמן להשפיע טוב,אוכל ושלל ניסים קטנים (יחסית כמובן) על כמות די נכבדת של אנשים.
שזו רק דעתך, מצוין.
בנימה אישית, אני הייתי נזהר מלומר את "דעתי" בנושאים כאלה, שהרי אין כאן שום "דעה", אלא "חוסר דעה"; שהרי אין לי מושג קלוש וירקרק (או שמא ירוק וקלשלש) מה באמת קרה. כל אמירה בנושא תהיה מגוחכת, וחבל לכבול את דעתי העתדית להשערות חסרות בסיס. אם בהמשך ייבנו לך מהלכים בתנ"ך על סמך ההנחה חסרת הבסיס הזו, חבל.
לכן אני נזהר מאוד מהשערות - ודומני שיסכימו איתי מי ששמעו שיעור ממני, שזה לא גורם לתנ"ך להיות פחות מעניין, אלא להיפך.
נסה לשאוף לאמת, ולא לבנות מגדלים פורחים באויר על כרעי תרנגולת (איזה משפט, אה...?).
בנימה אישית, אני הייתי נזהר מלומר את "דעתי" בנושאים כאלה, שהרי אין כאן שום "דעה", אלא "חוסר דעה"; שהרי אין לי מושג קלוש וירקרק (או שמא ירוק וקלשלש) מה באמת קרה. כל אמירה בנושא תהיה מגוחכת, וחבל לכבול את דעתי העתדית להשערות חסרות בסיס. אם בהמשך ייבנו לך מהלכים בתנ"ך על סמך ההנחה חסרת הבסיס הזו, חבל.
לכן אני נזהר מאוד מהשערות - ודומני שיסכימו איתי מי ששמעו שיעור ממני, שזה לא גורם לתנ"ך להיות פחות מעניין, אלא להיפך.
נסה לשאוף לאמת, ולא לבנות מגדלים פורחים באויר על כרעי תרנגולת (איזה משפט, אה...?).
לכל נבואה מטרה משלה ולכן הצלחה\אי הצלחה היא בדבר אחר, נבואת נחמה מצליחה אם העם מתנחם וקם מהחורבן, נבואת זעם מצליחה אם נמנע העונש, נבואת תוכחה מצליח אם העם הקשיבו ומופת אני לא כ"כ בטוח נראה לי שהמטרה שלו זה לישמור על Jewish Tradition .
לא בטוחה שאני מסכימה עם המסקנה שעולה מהדיון פה...אבל אני בחיים לא מצליחה להתנסח בדיוק כמו שאני רוצה בדיוני אינטרנט אז אוותר...
:) שבוע טוב (דיון בפורום שהחזיק שבוע, רואים שאפשר?)
:) שבוע טוב (דיון בפורום שהחזיק שבוע, רואים שאפשר?)